פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
7696/11 - א'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. קיווסטינג בע"מ
2. סידב מעגלים מודפסים בע"מ
3. סידב טכנולוגיות (1999) בע"מ
4. מניקס (ד.ש) בע"מ
5. דוד שניידר
נ ג ד
המשיבים:
1. ארז כוכבא
2. ארז כוכבא אחזקות (1999) בע"מ
3. אידיאה סירקל
4.
Argoquest Holding LLC
בקשה למחיקה הודעת הערעור
החלטה
לפניי בקשה מטעם המשיבים 3-1 להורות על מחיקת הודעת-הערעור או לחילופין על תיקונה. לטענת המשיבים 3-1, הודעת הערעור אינה תמציתית, ולכן אינה עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כדלקמן:
כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור, ויציין כל נימוק במספר סידורי.
המערערים מצדם סבורים כי לא נפל בהודעת הערעור פגם המצדיק את מחיקתה או תיקונה.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי לנכון להורות על מחיקת הודעת הערעור או על תיקונה.
המסגרת הנורמטיבית בסוגיה שלפניי נקבעה בהחלטתו של כבוד הרשם י' מרזל בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב (לא פורסם, 8.5.2005). בהחלטה זו נפסק כי ככלל בית המשפט אינו משמש "עורך-על" של כתבי-הטענות. לבעל-הדין עומדת זכות הטיעון; בידו לקבוע את מסגרת הטיעון, ובידו לנסח ולערוך כרצונו את כתב-הערעור. עם זאת, זכות הטיעון של בעלי-הדין היא מוגבלת, ויש לאזנה אל-מול אינטרסים חשובים אחרים ובהם: זכותו של בעל-הדין שכנגד להבין את גדר המחלוקת ואת הטיעונים שמפניהם עליו להתגונן; האינטרס בקיום שוויון דיוני ומהותי בין בעלי-הדין; והאינטרס בדבר ניהולו היעיל של ההליך המשפטי, לטובת בעלי-הדין והתפקוד התקין של מערכת השפיטה בכלל.
לאור השיקולים האמורים, ולאור החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי-הדין ו"ריבונותם" על כתבי טענותיהם, בית המשפט בדרך-כלל לא יורה על מחיקת טענות מכתב הערעור, וייחד את סמכותו בהקשר זה למקרים חריגים שבהם "קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים או בתפקוד המערכת השיפוטית" (עע"מ 4573/08 איזוטופ בע"מ נ' עיריית אשדוד (לא פורסם, 16.7.2008)). עוד נפסק, כי אין לקבוע מסמרות בשאלת היקפו הראוי של כתב-הערעור, וכי שאלה זו תוכרע בכל מקרה לפי נסיבותיו הפרטניות (עניין כהן הנ"ל, פס' 6 להחלטה; ראו גם ע"א 2997/10 הוכמן נ' גורדי פרוייקטים (1995) בע"מ (לא פורסם, 2.6.2010)). בפועל, הגישה המקובלת היא כי גם במקום שבו אפשר היה לנסח הודעת ערעור קצרה ותמציתית יותר, בית המשפט לא בהכרח יתערב בהודעת הערעור כפי שהוגשה, ובלבד שאין חריגה מ"מתחם הסבירות" ושאין חשש לפגיעה ממשית בצד שכנגד.
בתיק שלפניי הודעת-הערעור משֹתרעת על כ- 20 עמודים (תוך שמירה על ריווח בין השורות והפסקאות). אמת, אפשר היה לנסח את הודעת הערעור באופן תמציתי יותר. עם זאת, בנסיבות העניין, לאור המדיניות הנוהגת בהקשר זה, ובשים לב להיקפו של פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ולסוגיות המתעוררות, לא מצאתי כי הודעת הערעור כה ארוכה ומפורטת עד שיש לסווג את המקרה דנן כאחד מאותם מקרים חריגים שבהם מוצדקת התערבותו של בית-המשפט באופן ניסוחו ועריכתו של כתב-הערעור. לא מצאתי גם כי המשיבים 3-1 הראו שהודעת-הערעור מנוסחת באופן היוצר קושי ממשי להתגונן כראוי. למותר לציין כי שני הצדדים יידרשו לערוך את סיכומיהם בהיקף שייקבע בצו הסיכומים, ובנסיבות העניין יש בכך כדי ליתן מענה הולם לצורך באיזון דיוני.
אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' בחשוון
תשע"ב (1.11.2011).
גיא שני
ר ש ם