ע"א 7726/17 מיי סייז אינק MY SIZE INC נ. אמיר ולדמן

1.

בית המשפט המחוזי (השופט ח' כבוב ) קיבל תביעה שהגישו המשיבים נגד המערערת ודחה תביעה שכנגד שהגישה המערערת נגדם, וקבע כי המערערת הפרה את התחייבויותיה החוזיות כלפי המשיבים בכך שלא רשמה את מניותיה שהוקנו למשיבים למסחר. בהתאם הורה בית המשפט למערערת ולמנהלה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם רישום המניות כנדרש ולהסרת כל מגבלה לרישומן.

2.

בתמצית ייאמר, כי הן התביעה והן התביעה שכנגד נסבו על מספר עסקאות להחלפת מניות במסגרתן רכשה המערערת חברה פרטית בשם מטהמורפיקס ובתמורה הקצתה חלק ממניותיה שלה למשיבים, שהיו בזמנים הרלבנטיים בעלי השליטה ונושאי משרה במטהמורפיקס. התביעה שהגישו המשיבים עסקה בהפרה נטענת של המערערת של התחייבותה לרשום את המניות שהוקצו למשיבים למסחר בארה"ב ובבורסה; ואילו התביעה שכנגד שהגישה המערערת עסקה בעצם ההקצאה, כשהטענה העיקרית הייתה כי ביסוד העסקאות עמד מצג שווא לפיו המשיבים 2-1 יגייסו הון לצורך מימון פעילות העסקית של מטהמורפיקס שהייתה נטולת מקורות כספיים, דבר שלא ארע בסופו של דבר. כאמור, בית המשפט קיבל את התביעה ודחה את התביעה שכנגד.

3.

על פסק הדין הוגש ערעור, ולצדו הבקשה שלפני לעיכוב ביצוע. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור הם טובים, בין היתר בשל טענת המערערת לפיה בית המשפט נמנע מלדון בעיקר המחלוקת בין הצדדים, המצוי במישור המשטר התאגידי, וחלף זאת בחן את התביעה שכנגד באספקלריה חוזית בלבד; וכי גם מאזן הנוחות נוטה לטובת המערערת, שכן מרגע שתוסרנה מגבלות הסחירות על המניות והן תרשמנה למסחר, יוכלו המשיבים למכרן לצדדים שלישיים ובכך תסוכל האפשרות כי המערערת תוכל לממש את פסק הדין אם זה יוכרע לטובתה. בהקשר זה נטען כי הדבר אף עלול לפגוע בבעלי המניות האחרים של המערערת שאחזקותיהם בה תדוללנה. כן התבקש בית המשפט, למען הזהירות, ליתן צו מניעה זמני אישי כנגד המשיבים אשר יורה להם להימנע מביצוע כל פעולה של רישום המניות למסחר.

4.

בתשובה שהגישו המשיבים 15-1 (להלן: המשיבים ) נטען כי יש לדחות את הבקשה, ולחלופין לקבלהּ בכפוף לכך שתופקד ערבות בנקאית אוטונומית בקופת בית המשפט להבטחת זכויותיהם הכספיות של המשיבים. אשר לסיכויי הערעור נטען כי אלה כלל אינם טובים. נטען כי אופן הצגת הדברים על ידי המערערת לוקה בחסר, וכי חרף טענתה לפיה בית המשפט נמנע מלדון במחלוקת העיקרית שבין הצדדים - לכאורה במישור המשטר תאגידי - עיון במסמכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי מגלה כי טענה זו נטענה לראשונה רק בסיכומים והמשיבים אף התנגדו להרחבת החזית הכרוכה בהעלאתה. ממילא נטען כי בית המשפט דחה את כל טענות המערערת לרבות את זו הקשורה למישור המשטר התאגידי.

אשר למאזן הנוחות, נטען כי זה נוטה לטובת המשיבים דווקא. נטען כי שוויה של המערערת הולך ופוחת באופן דרסטי, וכפועל יוצא כך גם שווי מניותיה המוחזקות בידי המשיבים. בהקשר זה הודגש כי מאז מועד הגשת התביעה לפני כשנתיים איבדה המערערת קרוב ל- 85% משוויה, ולמשיבים כבר נגרם נזק עקב כך, לטענתם בגובה של כ- 10.4 מיליון ₪. מנגד, כך נטען, למערערת לא צפוי להיגרם נזק משמעותי אם לא יעוכב פסק הדין. ראשית, משום שסך המניות שמוחזק בידי המשיבים עומד על כ- 3.6% בלבד מהון המניות של המערערת הרשום למסחר; ושנית, משום שהמערערת תוכל לתבוע מהמשיבים את התמורה שקיבלו בגין המניות, אם ימכרו אותן, או את המניות שיוותרו בידיהם. לפיכך ביקשו המשיבים כי ככל שתתקבל בקשת המערערת ולצד זאת יורה בית המשפט על הפקדת ערבות בנקאית אוטונומית, זו תהיה בסך של 12.1 מיליון ₪ (המשקפים את הנזק שלכאורה כבר נגרם - 10.4 מיליון ₪ וכן את שווי המניות נכון לעתה - 1.7 מיליון ₪), ולחלופין בסך 1.7 מיליון ₪.

5.

לפי החלטתי הגישה המערערת התייחסות לאמור בתשובת המשיבים באשר למאזן הנוחות. לטענתה, הנזק שעלול להיגרם לה אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין איננו רק כספי, וודאי שלא יהיה בהשבת התמורה שיקבלו המשיבים בגין המניות, אם ימכרו אותן, כדי לפצות את המערערת, שכן תמורה זו לא תהיה שקולה לשווי העסקה כפי שהוערך בעת אישור ההקצאה. כמו כן טענה המערערת, כי בהתייחסותם לשווי המערערת השמיטו המשיבים את העובדה כי מאז אישור העסקאות להחלפת המניות עלה שווי החברה בכ- 10 מיליון דולר, וכי מאז נמכרה השליטה לבעלי השליטה הנוכחיים (ככל שניתן להבין - בתחילת שנת 2014) עלה שווי המערערת פי ארבעה לפחות. לפיכך נטען כי אף אם יידחה הערעור מצבם של המשיבים צפוי להיות טוב יותר לעומת מצבם מלכתחילה עת קיבלו את מניות המערערת.

6.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו אליהם, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשת המערערת, אך זאת בכפוף להפקדת ערבות בנקאית אוטונומית בקופת בית המשפט, כפי שיפורט.

7.

אין לכחד, כי אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין יוכלו המשיבים להעביר את המניות לצדדים שלישיים. במצב כזה, גם אם יתקבל הערעור וייקבע כי על המשיבים להשיב את המניות למערערת, לא ניתן יהיה לאכוף את פסק הדין. העובדה כי המערערת תוכל, אולי, להיפרע מידי המשיבים גם אם אלה יעבירו את המניות, אינה שקולה בעיניי למצב שבו תושבנה המניות לידי המערערת. ברי כי למניות המערערת, עבור המערערת, יש גם ערך שאיננו רק כספי.

8.

לצד זאת, יש מקום ליתן מענה גם לטענות המשיבים בענין ירידת שווי החברה. בענין זה אקדים ואציין כי מהמסמכים שהציגו המשיבים - עליהם לא חלקה המערערת - אכן מצטיירת בבירור מגמה של ירידה משמעותית בשווי השוק של המערערת מאז הגשת התביעה. העובדה כי לפני הגשת התביעה, היה שווי המערערת אף נמוך משוויה היום, אין בה כדי לסייע למערערת, שכן ברי כי אם צודקים המשיבים בטענותיהם והם מחזיקים במניות כדין, אזי זכותם המלאה של המשיבים היא לממש את המניות בכל מועד שבו יחפצו. החזקת המניות בידי המערערת עד להכרעה בערעור, חרף המגמה הברורה של ירידת שווי השוק של המערערת, תסכל את זכותם של המשיבים לעשות כן והדבר עלול להסב להם נזק כספי שלא יהיה בהכרח בר פיצוי.

9.

אשר על כן, ראיתי לעכב את ביצוע החלק האופרטיבי של פסק הדין כך שהמניות שבמחלוקת לא תרשמנה למסחר עד להכרעה בערעור. בנסיבות אלה לא ראיתי מקום ליתן צו מניעה אישי כנגד המשיבים, כמבוקש, שמשמעותו הלכה למעשה היא זהה. עיכוב הביצוע האמור ייכנס לתוקף בתנאי שהמערערת תפקיד בקופת בית משפט זה, עד ליום 22.11.2017, ערבות בנקאית אוטונומית צמודה למדד המחירים לצרכן להבטחת נזקי המשיבים בסך 1.7 מיליון ₪. עד למועד האמור יעמוד בתוקפו הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 3.10.2017. ככל שלא תופקד הערבות הבנקאית עד ליום 22.11.2017, לא יינתן צו לעיכוב ביצוע.

10.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת כאמור בפסקה 9 שלעיל. אין צו להוצאות בבקשה זו.