ע"א 7738/07 אלי ביתן נ. אפרים משה

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

7738/07

ע"א

8678/07

ע"א

8819/07

בפני:

כבוד השופט י' עמית

המערערים בע"א 7738/07:

1. אלי ביתן

2. גילרון השקעות ופיתוח בע"מ

3. א.ב. גילרון מרכז מסחרי בע"מ

המערערת בע"א 8678/07:

ינון תכנון יעוץ ומחקר בע"מ

המערערות בע"א 8819/07:

1. עיריית עפולה

2. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה

נ ג ד

המשיבים בע"א 7738/07,

1. אפרים משה

בע"א 8678/07

2. שמעון ארג'ואן

ובע"א 8819/07:

3. מאיר עמר

4. יעקב עמר

5. נמרוד אספקה טכנית בע"מ

6. מרדכי שפילקה

7. עיריית עפולה

8. הועדה המקומית לתכנון ובניה - עפולה

9. יינון תכנון ייעוץ ומחקר ומחקר בע"מ

10. אלי ביתן

ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"א 684/99 שניתן

ביום 6.8.07 ע"י כבוד השופט נ' ממן

תאריך הישיבה:

י"ט בכסלו התש"ע

(6.12.2009)

בשם המערערים בע"א 7738/07:

עו"ד מרדכי נבון, עו"ד יריב אזולאי

בשם המשיבים בע"א 7738/07:

עו"ד איילת אוסטפלד-נוף, עו"ד אבי

וינשטיין, עו"ד דרור בן-שמואל, עו"ד אפריים ולדמן, עו"ד חיים

גורן, עו"ד יריב אזולאי

הצדדים

: אנחנו עוברים ביחד עם בית המשפט על הלו"ז:

1.

1989

-

תכנית

אב לכביש.

2.

21.12.89

-

אישור

ההיתר בכל המתחם בתנאים.

3.

מרץ

1990 -

היזמים

מגישים תוכנית פיתוח כוללת גבהים.

4.

יוני

1990 -

היתר

בניה לאגף הדרומי הפונה לכיוון רחוב קהילת ציון.

5.

אפריל

1993 -

המתכנן

מגיש תוכניות למכרז.

6.

אוקטובר

1993 -

היזמים

נדרשים להכין בקשה להיתר (חידוש) עבור האגף הפונה לרחוב בגין.

7.

21.10.93

-

ניתן

תוקף לתב"ע גב"ת 106.

יציקת

כלונסאות.

9.

ינואר

1994 -

נוצקו

קורות יסוד.

10.

11.3.94

-

הארכת

תוקף היתר הבניה בכפוף לתוכניות פיתוח עדכניות.

11.

18.4.94

-

הנפקת

ההיתר המחודש.

12.

6.7.94

-

פרסום

על ההפקעה.

13.

יולי

1994 -

סוף

שלד.

(

עו"ד

ולדמן

: דומני שלפי התצ"א במאי 1994 השלד היה במצב שלא יכול היה להסתיים

ביולי).

14.

תחילת

1995 -

היזמים

מגישים תוכנית פיתוח נוספת ללא מפלס.

עו"ד

נבון

: נבדוק זאת.

15.

אפריל

1995 -

חתימה

על ויתור נוטריוני לגבי רצועת הקרקע.

16.

יוני

1995 -

תחילת

העבודות בשטח/בכביש – תחילת התכתובת בין המפקח שלמה מטעם העירייה ובין המתכנן.

17.

2/94

– 16.4.95 -

מכירת

5 החנויות.

לשאלת ביהמ"ש

: האם נכון לומר כי הבניין נבנה במפלס 61.20 ואילו הכביש

נסלל עפ"י התכנון המקורי 59.40 עד 60.20?

עו"ד ולדמן

:

כן.

עו"ד גורן

:

כן.

עו"ד אמיר

: למיטב זכרוני, כן.

עו"ד נבון

: היזם בנה במפלס הקיים של 61.2 ואילו המפלס של הכביש

נחפר ונסלל בגובה של 1.2 (-) מהגובה הזה.

עו"ד גורן

: לשאלת בית המשפט – לא היה יועץ תחבורתי לערייה ולוועדה.

לטעמי ליזם צריך להיות יועץ תחבורתי.

עו"ד נבון

: אף אחד לא אמר לי לכל אורך הדרך כי יש מפלס אחר

בתוכניות אחרות של המתכנן. אפילו קיבלתי מידע אחר, כי המתכנן צריך לתכנן לפי המפלס

הקיים.

לשאלת ביהמ"ש

: בהנחה שלא היתה נוצרת התקלה של הפרשי מפלסים והיתה חלה

תוכנית גב"ת 106, היה לנו כביש ברוחב

20 מ'

עם מדרכה בלי חניות. מאחר שרואים בתמונות

שיש מדרכה ויש רווח בין המעקה לבין חזית הבניין, מה הנזק?

עו"ד אמיר

: בימ"ש קמא קבע כי מי שלא היה שם לא יכול לדעת.

בימ"ש ביקר בשטח והתרשם בעצמו.

עו"ד וינשטיין

: אנחנו הסקנו על פי התשריט שצורף להסכמי המכר כי מדובר

בחניות.

בימ"ש קבע חד משמעית שזה

היה חלק מההסכם.

את הנכסים שיווקו

כ"מסחר" וגם הראו את החנויות עם החזית לרחוב קהילת ציון.

לא רק שיש הגבהה, אין גישה

לכביש.

עו"ד וינשטיין

: ביהמ"ש שואל אותי האם היינו יכולים להתנגד

לגב"ת 106. אני משיב כי היה על העיריה במצב הדברים הרגיל להפקיע, והויתור

אפשר לה לדלג על שלב זה, ולכך התייחס בית המשפט.

לשאלת ביהמ"ש

: היכן מופיע בהסכם שרכשנו את רצועת הקרקע הזו, אני משיב כי

יש קביעות עובדתיות של ביהמ"ש לגבי המצגים שהוצגו לנו, לרבות התשריט שהצגתי

בפני ביהמ"ש, וכי השטח הזה היה חלק מן הממכר.

עו"ד נבון

: ביהמ"ש קבע כי לא הפרנו את חוזה המכר.

בעמ' 15 לפני פסקה ב' – "זו

עילת התביעה היחידה כלפי היזמים".

אני מפנה לסעיף 5 לחוזה המכר.

אין בכתב התביעה כל התייחסות

לזכויות קנייניות וכיו"ב. לא הועלתה כלפינו טענה חוזית או מעין קניינית.

אנו ניהלנו את התיק עפ"י

כתבי התביעה.

עו"ד גורן

: המדובר באזור תעשייה, מבחינתי אף פעם לא היווה חזית.

עו"ד וינשטיין

: אני מפנה לסעיף 16 לפסק דינו של בימ"ש קמא.