ע"א 3954/09 שווקים חדשים הוצאה לאור בע"מ נ. המועצה להסדר ההימורים בספורט

1.

ביום 18.6.2009 ניתן צו סיכומי טענות בהליך זה. בצו נקבע כי היקף הסיכומים שיגישו הצדדים יהא 10 עמודים. משבאו סיכומי המשיבות, ביקשה המערערת לסלקם מתיק בית המשפט הואיל ויש בהם, לדידה, משום עקיפה של ההוראה בדבר היקף הסיכומים. עקיפה כיצד? על-ידי כך שהמשיבות מפנות בסיכומיהן לקובץ ציטוטים מפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, ולכתבי טענות שהוגשו בבית המשפט המחוזי.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין זה, באתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המערערת באופן חלקי.

2.

תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) קובעת כי תיק המוצגים המוגש לבית המשפט שלערעור יכלול "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות". תכליתו של תיק מוצגים היא לייעל את הדיון בערעור על-ידי התמקדות במסמכים הרלוונטיים מבין המסמכים שהוצגו לפני הערכאה הדיונית והתקבלו כראיה (חמי בן-נון הערעור האזרחי 383 (2004)). הכלל הוא, שכאשר מדובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, בעל דין רשאי לצרפם לתיק המוצגים רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין, התקבלו כראיה על-פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ראו ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). יצוין כי הדין שונה בכל הנוגע לאסמכתאות משפטיות המובאות לצורך ביסוס טענה נורמטיבית.

3.

בענייננו, צירפו המשיבות לתיק המוצגים מסמך הכולל "קובץ ציטוטים נבחרים" מתוך פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי (נספח F ). מבחינה פורמאלית, קובץ ציטוטים מן הפרוטוקול אינו יכול להיקרא "ראיה שנתקבלה כדין" בערכאה הדיונית. אולם לא בזאת העיקר. בעלי-דין מצרפים לעיתים לתיק הערעור עמודים מפרוטוקול הדיון, ונראה כי לא פעם יש בכך כדי להקל על בית המשפט. זאת ועוד, ברי כי הפנייה לעמודים ולשורות בפרוטוקול במסגרת הסיכומים אין בה פגם. אולם, כאשר מדובר ב קובץ ציטוטים מפרוטוקול הדיון, עסקינן במסמך ערוך. איני רואה מקום לכך שבעל-דין יצרף לתיק המוצגים מסמך המהווה עריכה של הפרוטוקול הרשמי של הדיון בערכאה הדיונית. צירוף מסמך כזה עלול לפתוח פתח לטענות בדבר סילוף או הוצאת דברים מהקשרם, ולהתדיינות מיותרת סביב שאלה זו. ספק גם אם יש במסמך כזה, בסופו של יום, כדי להקל על בית המשפט, שכן יש להניח כי בית המשפט יעיין, במידת הצורך, בפרוטוקול עצמו ולא בשברי קטעים ממנו.

4.

כאמור, המשיבות צירפו לתיק המוצגים גם כתבי טענות שהוגשו לבית המשפט המחוזי (כתב הגנה וסיכומים). ייאמר מיד: איני סבור כי חל איסור גורף על צירוף כתבי-טענות לתיק המוצגים – נראה כי בנסיבות מסוימות הדבר מותר ואף ראוי (ראו לאחרונה החלטתי בע"א 7094/09 ברזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ (לא פורסם, 15.11.2010)). בענייננו, גם המערערת צירפה כתבי-טענות לתיק מוצגיה. אולם לא הרי מצב שבו כתב טענות מצורף כדי לבסס טענה מסוימת המועלית בסיכומים, כהרי מצב שבו הסיכומים בערכאה הדיונית משתלבים אל-תוך הסיכומים בבית משפט זה באופן שיוצר כתב סיכומים "מאוחד" החורג מן ההיקף המותר ומפר את השוויון בין הצדדים. עמדה על כך כבוד הרשמת ג' לוין בציינה:

אמנם, סיכומים בכתב בבית המשפט המחוזי אינם מסמך שהתקבל כראיה בערכאה הדיונית. הוא הוגש לבית המשפט ככתב בי דין. אך בכך כשלעצמו אין כדי לשלול הבאת המסמך לפני ערכאת הערעור, שכן ככל שהמסמך היה בפני בית המשפט קמא, גם אם לא הוצג כראיה, ניתן להציגו בפני בית משפט זה. ממילא, תיק בית המשפט קמא מצוי ברגיל בפני בית המשפט שעה שהוא דן בערעור. יחד עם זאת, מאחר והדיון בהליך הערעור מתנהל על יסוד הסיכומים שמוגשים לפי צו סיכומי הטענות – בהיקף ובמתכונת שנקבעת בצו – וזאת במטרה להבטיח שוויון דיוני בין בעלי הדין, כמו גם ניהול יעיל של ההליך – לא ניתן לטעון בסיכומים בדרך של הפניה להודעת הערעור ולסיכומים בהליך דלמטה (ע"א 7738/07 ביתן נ' משה

(לא פורסם, 31.3.2009)).

ראו גם ע"א 5679/08 בנק לאומי לישראל נ' גבאי (לא פורסם, 13.9.2009).

5.

אכן, כתב הסיכומים צריך "לדבר בעד עצמו" ולכלול את כל הטענות שבעל-הדין חפץ להציג לפני בית המשפט שלערעור. אין להתיר הרחבה דה-פקטו של הסיכומים על-ידי הפנייה לכתבי טענות אחרים, באופן המפר את עקרון השוויון בין בעלי-הדין והמחייב את בית המשפט לקרוא את טענות בעל-הדין "בדילוגים". עם זאת, גם בעניין זה יש לנקוט גישה פרגמאטית ולבחון כל מקרה לגופו. כך, למשל, אם בעל-דין פרשֹ את טענותיו בהרחבה בערכאה הדיונית, ואילו בערכאת הערעור נתחם לו "שטח עבודה" צר יותר, אין לשלול מניה וביה מבעל-הדין את האפשרות לציין כי בסיכומים שהוגשו בערכאה הדיונית הפירוט רב יותר - בכלל או בנקודה מסוימת; כך, ובלבד שהסיכומים בערעור עומדים בפני עצמם וכוללים את הטענות הדרושות להכרעה בערעור אף מבלי לגשת לכתבי טענות אחרים.

6.

בענייננו, מדובר במקרה גבולי. מצד אחד, בסיכומי המשיבות יש מספר הפניות לכתב ההגנה ולסיכומים שהוגשו בבית המשפט המחוזי. מצד שני, לא מדובר בהפניות מרובות, וחשוב מכך, נראה כי המשיבות הציגו את עיקר טענותיהן בסיכומים בבית משפט זה, באופן שהסיכומים "עומדים בפני עצמם". למותר לציין כי ככל שקיימת טענה רלבנטית שלא הוצגה בסיכומי המשיבות בבית משפט זה, המשיבות עשויות לשאת במחיר הנובע מכך. לאור כל האמור, וכן בשים לב לעובדה שברגיל תיק בית המשפט המחוזי (ובו כתבי הטענות) מצוי ממילא לפני ערכאת הערעור, באתי למסקנה כי אין להתערב במקרה זה באופן שבו ניסחו המשיבות את סיכומיהן, וכי אין לחייבן לשלוף מתיק המוצגים את כתב ההגנה ואת הסיכומים.

7.

התוצאה היא שיש להחזיר למשיבות את הסיכומים ואת תיק המוצגים, וזאת על-מנת שיסירו את קובץ הציטוטים (נספח F ), ויתקנו את הסיכומים באופן שההפניות תהיינה לפרוטוקול עצמו. סיכומים מתוקנים ותיק מוצגים מתוקן יוגשו עד ליום 16.12.2010. סיכומי תשובה מטעם המערערת יוגשו עד ליום 17.1.2011. בנסיבות העניין ולאור התוצאה, אין צו להוצאות בהליך שלפניי.

המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים.