ע"א 7426/14פלוני נ. פלוני

1.בפניי בקשה מטעם המערערות בע"א 8119/14 (להלן: המבקשות ) ל הוצאת מוצגים מתיק מוצגיו של המערער בע"א 7474/14

(להלן:

המשיב )

וכן למחיקת חלקים מסיכומיו.

המבקשות עתרו להוצאת שני מוצגים, ולאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובחומר שבתיקים וכן בתגובה אותה הגיש המשיב, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על הוצאתם:

(א) מוצג 28 - פרוטוקול חקירה שהתנהלה בהליך משפטי אחר. המבקשות ציינו בהקשר זה כי אמנם פרוטוקול הדיון אשר צורף בפועל לתיק מוצגי המשיב אשר הומצא לידיהן הוצג כראיה בערכאה קמא (במ/7, וראו פרוטוקול הדיון מיום 27.5.2013), אך התיאור של הפרוטוקול כפי שהוא מופיע ברשימת המוצגים ובכותרת המוצג מפנה לפרוטוקול דיון אחר אשר לא הוצג כראיה.

המשיב הבהיר בתגובה שהגיש כי מקורו של התיאור המוטעה בפליטת קולמוס, ומשמוסכם על הצדדים כי המוצג שצורף בפועל הוצג בפני הערכאה הדיונית, הרי שאין כל טעם מבורר להורות על הוצאתו מן התיק (והצדק עם המשיב כי נקודה זו ניתן היה לפתור בבירור טלפוני בין באי כוח הצדדים, מבלי לערב בעניין את בית המשפט). למען הסדר הטוב יגיש המשיב (בתוך חמישה ימים) רשימת מוצגים ודף כותרת אשר אינם כוללים את טעות הסופר, ואלו יבואו תחת אלו המצויים בתיק.

(ב) מוצג 3 - הסיכומים אותם הגיש המשיב בערכאה קמא.

נכון הוא כי כתבי טענות אשר הוגשו בערכאה הדיונית אינם מהווים ככלל חלק מחומר הראיות במובנו הצר. עם זאת, על פי הפסיקה הנוהגת כיום ננקטת בהקשר זה גישה פרגמאטית (בשונה מזו העולה מן האסמכתא אליה הפנו המבקשות), כך שלא נשללת האפשרות לצרף כתבי טענות לתיק המוצגים, ואף צוין כי הדבר נעשה בפועל כדבר שבשגרה וכי לעיתים אף יש בכך "תועלת מעשית לא מבוטלת" (ראו ע"א 7094/09 ברוזובסקי הובלות בע"מ ואח' נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ

(15.11.2010). כן ראו: ע"א 1252/15 ד"ר אפרים רימון נ' שמול

(21.7.2015); ע"א 1645/15 אדלר נ' לבנת , פסקה 2 (21.6.2015) והאסמכתאות המובאות שם). עוד יוזכר בהקשר זה כי תיק הערכאה הדיונית ממילא מצוי בפני ערכאת הערעור, וכן ראיתי לציין כי המשיב צירף לתיק מוצגיו גם את סיכומי המבקשות 1-2 בערכאה קמא (מוצג 29), וקיים לטעמי קושי בבקשתן המכוונת להוצאת סיכומי המבקש מתיק המוצגים תוך הותרת סיכומיהן בתיק (מבלי שהובהר מדוע מצאו לעתור להוצאת האחד אך לא להוצאת האחר).

אשר על כן, איני רואה להורות על הוצאת סיכומי המשיב בערכאה הדיונית מתיק מוצגיו.

2.אשר לבקשה למחיקת פסקאות מסיכומי המשיב. בקשה זו מבוססת על הטענה כי בפסקאות שונות בסיכומיו הפנה המשיב לסיכומים אותם הגיש בבית המשפט המחוזי (ואותם כאמור צירף כמוצג 3 לתיק מוצגיו).

אכן בצו הסיכומים נקבע כי "הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה". יחד זאת יישומה של הוראה זו נבחן אף הוא תוך נקיטה בגישה פרגמאטית, כך ש:

"אם בעל-דין פרשֹ את טענותיו בהרחבה בערכאה הדיונית, ואילו בערכאת הערעור נתחם לו 'שטח עבודה' צר יותר, אין לשלול מניה וביה מבעל-הדין את האפשרות לציין כי בסיכומים שהוגשו בערכאה הדיונית הפירוט רב יותר - בכלל או בנקודה מסוימת; כך, ובלבד שהסיכומים בערעור עומדים בפני עצמם וכוללים את הטענות הדרושות להכרעה בערעור אף מבלי לגשת לכתבי טענות אחרים" (ע"א 3954/09 שווקים חדשים הוצאה לאור בע"מ נ' המועצה להסדר הימורים בספורט , פסקה 5 (22.11.2010)) [ההדגשה במקור].

במקרה דנן עיינתי בכל הפסקאות בסיכומי המשיב אותן ציינו המבקשות בבקשתן כפסקאות המפנות לסיכומים בערכאה הדיונית, ועל אף מספר ההפניות לא מצאתי לקבוע כי סיכומי המשיב אינם "עומדים על רגליהם" או כי על מנת להבינם יש לקרוא אותם "בדילוגים". על כן, ובהתחשב גם בנטיה להימנע מלהתערב בתכנם של כתבי טענות, איני רואה להורות על מחיקת פסקאות מסיכומי המשיב. אוסיף ואדגיש בהקשר זה כי ככל שהמשיב לא הציג בסיכומים שהגיש בבית משפט זה טענה מסוימת באופן מלא, עשוי הוא לשאת במחיר הנובע מכך (ראו ע"א 6506/11 מר ברוט י. מאיר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (14.10.2012)).

בבחינת למעלה מן הנדרש אעיר כי גם בעניין זה קיים קושי בבקשה הנשמעת מפי המבקשות, אשר הפנו בסיכומיהן להודעת הערעור (ראו סעיפים 15 ו-26), חרף הוראת צו הסיכומים עליה מבקשות הן לבסס את הבקשה שבפניי (ודומני כי העובדה שמדובר במספר קטן יותר של הפניות אין בה כדי להפחית מתחושת אי הנוחות שמעוררת בקשתן מטעם זה).

מכל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.

כפי שציין המשיב בתגובה שהגיש, היה על המבקשות לצרף לבקשה את תגובתו (ראו סעיף 8א(4) ו-(8) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010), אך זו לא נדרשה ממנו קודם להגשת הבקשה, ובנסיבות העניין יישאו המבקשות בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ש"ח בגין התגובה שהגיש.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.