רע"א 6286/18 יוסף וינשטיין נ. יצחק (בן ציון) ג'רבי

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופט צבי ויצמן ) בת"א 20070-09-15 מיום 9.8.2018. במסגרת ההחלטה התקבלה באופן חלקי בקשת עיכוב ביצוע של פסק דין שעניינו בחיוב כספי, כך שהמשיבים ישלמו למבקשים רק מחצית מהסכום שנפסק בפסק הדין, והעברת היתרה תעוכב עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין.

רקע והליכים קודמים

1.

בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד נדונה תובענה כספית נזיקית בגין פרסום לשון הרע שהגישו המבקשים נגד המשיבים (המשיב 1 הוא המנהל והבעלים של המשיבה 2). ביום 21.6.2018 ניתן פסק דין אשר קיבל את התובענה ובמסגרתו חויבו המשיבים, יחד ולחוד, לפצות את המבקשים בסך של 300,000 ש"ח (150,000 ש"ח לכל מבקש). עוד נקבע כי המשיבים יישאו בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 35,000 ש"ח.

2.

ביום 24.7.2018 הגישו המשיבים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וטענו כי הם מתעתדים להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, ועל כן יש לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שיוגש.

החלטת בית המשפט קמא

3.

בית המשפט קמא נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע באופן חלקי וקבע כי על המשיבים להעביר למבקשים מחצית מהסכום שנפסק בפסק הדין (150,000 ש"ח) והיתרה תעוכב עד להכרעה בערעור. החלטתו של בית המשפט קמא התבססה על שני טעמים: האחד, כי מאחר שבמסגרת פסק הדין נדונו שאלות משפטיות רבות לא ניתן לשלול את סיכויי הערעור. השני, כי במאזן הנוחות יש להימנע מיצירת נזק בלתי הפיך למשיבים, וזאת בהתחשב במצבה של רעיית המשיב 1, ובהתחשב בעונש המאסר שהוטל על המשיב 1 והקנסות שהוטלו על המשיבים בהליך הפלילי, ואשר יש להם השפעה על מצבם הכלכלי.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

תמצית בקשת רשות הערעור

4.

בבקשה נטען כי לא היה מקום להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, משלא עמדו המשיבים בתנאים הקבועים למתן עיכוב ביצוע של פסק דין כספי. באשר לסיכויי הערעור נטען כי המשיבים לא הצליחו להראות כי סיכויי הערעור שלהם גבוהים, וכי לגישת המבקשים אף מדובר בסיכוים קלושים. באשר למאזן הנוחות נטען כי בקשת המשיבים נעדרת פירוט עובדתי ותשתית ראייתית שיתמכו בטענותיהם ויצביעו על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתם. עוד נטען כי שגה בית המשפט קמא כאשר הסתמך בהחלטתו על מצבה הרפואי של רעיית המשיב 1 ועל עונשי המאסר והקנסות שהוטלו על המשיבים בהליך הפלילי.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט קמא ובבקשת רשות הערעור שלפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף בלא שנדרשת תגובת המשיבים.

6.

הכלל הוא כי יש לבצע את פסק הדין עם נתינתו, והגשת ערעור כשלעצמה אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין שעליו מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). סטייה מכלל זה תעשה במקרים חריגים כאשר על מבקש העיכוב להוכיח שני תנאים מצטברים: (א) סיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים; (ב) מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש העיכוב, ובכלל זאת תבחן השאלה האם ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל בסופו של דבר (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו(4) 178, 181 (2002); בש"א 8240/96

חנני

נ' פקיד שומה חיפה , פ''ד נ(5), 405 (1997) (להלן: "עניין חנני" )).

7.

עיכוב הביצוע המבוקש בענייננו הוא עיכובו של פסק דין שעניינו בחיוב כספי . ככלל, בית המשפט לא ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כאשר מדובר בחיוב כספי, שהרי ההנחה היא כי לא יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו באם יתקבל הערעור (ראו: ע"א 3827/14 עוז והדר בניה בע"מ נ' מפלס רם בניה ופיתוח בע"מ , פסקה 17 (3.7.2014); עניין

חנני

, עמ' 405; ע"א 4779/09 שעבאן נ' פקיד שומה רמלה , פסקה 12 (29.7.2009); ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה , פ"ד נח(2) 301, 304 (2003)). כדי להצדיק עיכוב ביצוע של פסק דין כספי מוטל על מבקש העיכוב להראות אחד משניים: (א) אם יזכה בערעור יהיה קשה או בלתי אפשרי לגבות בחזרה מן התובע את כספו או; (ב) ביצוע פסק הדין יגרום לקריסתו הכלכלית או יגרום לו נזק רב (ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו נ' בצלאל , פסקה 10 (19.11.2000) (להלן: "עניין בצלאל" ); עניין

חנני

, עמ' 405; ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ, פסקה 7 (24.2.2010); ע"א 7426/14 פלונית נ' פלוני , פסקה 21 (5.1.2015); ע"א 1480/04 מליבו ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון , פסקה 2 (12.9.2004) ).

8.

ענייננו נופל לחריג השני. עיקר הנמקתו של בית המשפט קמא נסמכת על מצבם הכלכלי של המשיבים, בהתחשב במצבה הבריאותי של רעיית המשיב 1 וב עונשי המאסר והקנסות שהוטלו על המשיבים בהליך הפלילי כאמור . כדי להתחשב במצבו הכלכלי של מבקש העיכוב ובאפשרות שיתמוטט כלכלית, יש לבחון שלושה שיקולים: ראשית , על מבקש העיכוב להראות כי הסכום שבו חויב הוא סכום נכבד "אשר יכול לפגוע במצבו הכלכלי באופן אנוש, ואשר יגרום לו נזק כה כבד, עד שאף אם יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב עוד את המצב לקדמותו" (עניין בצלאל , פסקה 9); שנית , על המבקש

להראות כי לערעורו סיכויים טובים להתקבל; לבסוף , על בית המשפט להביא בחשבון את הפגיעה האפשרית שעלולה להיגרם לזוכה כתוצאה מן העיכוב (עניין חנני , עמ' 406-405 ).

להשקפתי, בית המשפט קמא בחן את מכלול השיקולים ולא מצאתי מקום להתערב בתוצאה אליה הגיע. פסק הדין מטיל על המשיבים תשלום סכום נכבד, ויחד עם הקנסות שהוטלו על המשיבים במסגרת ההליך הפלילי חיובים אלו מצטברים לכדי סכום רב, וזאת לצד מצבה הרפואי של רעיית המשיב 1 ועונש המאסר לתקופה של חצי שנה שהוטל על המשיב 1. על כן, אין זה משולל יסוד להניח כי בנסיבות העניין למשיבים עלול להיגרם נזק כבד אם יידרשו לשאת בכלל התשלומים יחד בעת ובעונה אחת. באשר לסיכויי הערעור, כפי שציין בית המשפט קמא (ראו פסקה 6 להחלטתו), הערעור אינו משולל יסוד, בין היתר בשל העובדה שבית המשפט נדרש להכריע בשאלות משפטיות רבות להבדיל ממענה למחלוקת עובדתית (ראו: עניין בצלאל , פסקה 8; ע"א 1385/13 בן דוד נ' ר.פ אירועים וגנים בע"מ , פסקה 11 (24.3.2013)). לבסוף, אף שאין להקל ראש בזכות המבקשים לממש את זכייתם במלוא היקפה, הרי שהמבקשים לא טענו בבקשה דנן כי עיכוב ביצוע מחצית התשלום יגרום להם לנזק מיוחד.

9.

אשר על כן הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.