ע"א 7817/21 ויסאם איוב נ. פאר עזמי

1.

זוהי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 24.10.2021 (ת"א 21428-05-20, השופט י' אברהם ) עד להכרעה בערעור שהוגש עליו.

2.

מקורו של ההליך דנן בתביעה שהגיש המשיב ובה טען כי הוא והמבקש 1 (להלן: המבקש ) הם שותפים עסקיים המנהלים יחד חברות שבבעלותן מוסך ופיצוציה, הן המבקשות 3-2 (להלן: העסקים ). המשיב הציג שני מסמכים שעל-פי הנטען הם הסכמי השותפות ומוכיחים את בעלותו בעסקים בשיעור של 50%. על רקע זה עתר המשיב לסעדים הבאים: הצהרה כי המסמכים שהוצגו הם הסכמים תקפים המחייבים את הצדדים, גילוי חשבונות העסקים מיום הקמתם, וכן סעד כספי בסך של 3 מיליון שקלים בגין רווחי העסקים. לעומת זאת, המבקש טען כי המשיב מעולם לא היה שותף בעסקים ולא השקיע בהם מאומה.

3.

במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי הגיעו הצדדים להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה, לפיה התיק יוכרע בדרך של מינוי מומחה לבדיקת כתב יד והחתימות על המסמכים המקוריים – על מנת שזה יקבע האם מדובר בחתימת המבקש עליהם, אם לאו (להלן: ההסדר הדיוני ). עוד הוסכם, כי ככל שיקבע המומחה ברמת ההוכחה הנדרשת כי אכן מדובר בחתימת המבקש – תתקבל התביעה, וככל שלא כך – היא תידחה.

4.

ביום 8.6.2020 מינה בית המשפט המחוזי מומחה כאמור, ובהמשך לכך, ביום 25.6.2020 הגיש המומחה את חוות דעתו, שבה הוא קבע "בסבירות גבוהה" שאין מדובר בזיוף של חתימת המבקש, אלא בחתימתו, גם אם זו נעשתה "באופן מעט שונה מהרגיל".

בעקבות זאת, הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין בתביעה. מנגד, המבקש דרש לחקור את המומחה, וכן טען כי לפי ההסדר הדיוני, חוות-הדעת של המומחה מכריעה רק לעניין הסעד של מתן חשבונות. ביום 10.11.2020 קבע בית המשפט המחוזי כי הסכמת הצדדים היא מפורשת ולפיה על יסוד

קביעתו של המומחה תוכרע התביעה כולה, לרבות הסעד הכ ספי, אך התיר את חקירת המומחה. יצוין כי בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה על ההחלטה נדחתה ביום 28.12.2020 (רע"א 8547/20, השופט נ' סולברג ).

5.

בסופו של דבר, קיבל בית המשפט המחוזי בפסק דינו את תביעת המשיב. בית המשפט המחוזי דחה את כל טענותיו של המבקש כנגד חוות דעת המומחה, לרבות הטענה כי המומחה לא עבר הכשרה פורמלית וכי הוא נעדר תעודה של מוסד מוכר. כן נדחתה טענת המבקש כי המומחה אינו דובר השפה הערבית וכי בכך יש פגם היורד לשורשה של בדיקתו. בית המשפט המחוזי ציין כי חוות הדעת לא ניתנה לצורך תרגום או הבנה של טקסט בערבית, אלא לצורך השוואת כתב יד ומתן חוות דעת בשאלה של אותנטיות כתב היד. לצורך כך, קבע בית המשפט המחוזי, לא נדרש שהמומחה יכיר את השפה שבה כתובות החתימות הרלוונטיות. מלבד הסעדים שנתבעו, חייב בית המשפט המחוזי את המבקש בהוצאות משפט בסך כולל של 50,000 שקלים.

6.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 2.3.2021 הגיש המבקש תביעה נוספת לבית המשפט המחוזי, המכוונת לביטול ההסדר הדיוני (ת"א 5427-03-21). ביום 20.6.2021 הורה בית המשפט המחוזי על סילוקה של התביעה על הסף, לבקשת המשיב. המבקשים הגישו ערעור על כך לבית משפט זה ביום 9.9.2021 (ע"א 6144/21). ערעור זה עודנו תלוי ועומד, ובמסגרת ההליך דנן הוגשה בקשה לאיחוד הדיון בשני הערעורים.

7.

בד בבד עם הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשים, סיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים ומבוססים. המבקשים מדגישים בהקשר זה את הטענות הנוגעות לכך שהמומחה אשר מונה מטעם בית המשפט היה לחלוטין חסר ידע בשפה הערבית, ומכאן שמסקנותיו התבססו על הנחות שגויות הנובעות מכך שאינו מכיר ואינו שולט בשפה הערבית. המבקשים מוסיפים כי פסק הדין חייב אותם בסכום כספי גדול מאד, אשר אם יועבר לידיו של המשיב יהיה קושי ניכר להשיבו. בהקשר זה נטען כי המשיב הוא אדם נטול נכסים כך שלא ניתן יהיה להיפרע ממנו, וכי הוא עובד כשכיר בחברה במשכורת חודשית נמוכה. לתמיכה בטענותיהם מפנים המבקשים להצהרת ההון של המשיב משנת 2012, להעתקים של טופסי 106 של המשיב מהשנים 2018-2015 ולעדותו בהליך אחר המתנהל בין הצדדים, שבה התייחס המשיב לגובה שכרו.

8.

מנגד, המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה. לטענתו, סיכויי הערעור הם קלושים. בהקשר זה מודגש כי בעבודתו של המומחה לא נפל דופי, וכי בדין סמך בית המשפט המחוזי את ידו על חוות דעתו. באשר לשיקולי מאזן הנוחות, המשיב מציין כי המבקשים לא התייחסו למצבם הכלכלי – מה שמצדיק לבדו את דחיית הבקשה. כמו כן נטען כי הסימוכין שהציגו המבקשים בכל הנוגע למצבו הכלכלי של המשיב הם אינם רלוונטיים. המשיב מציין כי הוא איש עסקים אשר צבר מאז "סכומים נאים", בין היתר לנוכח עזרה שקיבל מבני משפחתו. בנוסף, המשיב מציין כי המבקשים הסתירו עובדות מבית המשפט, בכל הנוגע לתובענות נוספות התלויות ועומדות בין הצדדים וטרם הוכרעו – תביעה שעוסקת בהלוואות שהעניק המשיב למבקש שלא השיבן, ותביעה שעוסקת על-פי הנטען בסכסוך שהתגלע בין הצדדים ביחס לדירה.

9.

לאחר ששקלתי את הדברים מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, כמפורט להלן.

10.

כידוע, ככלל, אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להצדיק את עיכוב ההחלטה או פסק הדין מושא הערעור (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ). בקשה לעיכוב ביצוע תתקבל אפוא רק בהתקיים שני תנאים מצטברים – כאשר סיכויי הערעור טובים, או למצער לא קלושים, וכאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש (ראו למשל: ע"א 7196/13 שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות בע"מ נ' בית שערי מגדל אשקלון (2003) בע"מ , פסקה 8 (4.12.2013); ע"א 7426/14 פלונית נ' פלוני , פסקה 20 (5.1.2015)).

11.

במקרה דנן, התרשמתי כי סיכויי הערעור אינם קלושים, והדברים אמורים בעיקרו של דבר בהתייחס לטענות הנוגעות לקושי העולה מכך שהמומחה שמונה על-ידי בית המשפט המחוזי לא היה בקיא בשפה הערבית (להבדיל מטענות אחרות שהועלו באשר לטיב עבודתו). יתר על כן, יש ממש בטענת המבקשים באשר לחשש להיפרע מן המשיב באם יתקבל הערעור. זאת, בשים לב לסכום המשמעותי שבו חויב המבקש – 3 מיליון שקלים – ולתימוכין שהוצגו בכל הנוגע למצבו הכלכלי של המשיב. יצוין, כי המשיב טען כי מסמכים אלה אינם רלוונטיים כיום, מאחר שמצבו הכלכלי השתפר, אך הוא לא הציג כל מסמך שיתמוך בכך מצדו. מכל מקום, מאחר שנקודת המוצא היא שככלל אין מקום לעכב פסק דין כספי, ועל מנת לאזן בין מכלול השיקולים – מצאתי להורות על עיכוב ביצוע של מחצית הסכום שבו חויב המבקש, ואילו המחצית השניה תופקד בקופת בית המשפט, עד להכרעה בערעור.

12.

בכל הנוגע לסכום שבו חויב המבקש בגין הוצאות משפט, לא מצאתי להורות על עיכובו, בהתחשב בכך שמדובר על סכום נמוך יותר, אשר הסבירות שלא ניתן יהיה להשיבו היא נמוכה יותר. כמו כן, ברגיל בית משפט זה אינו נעתר לבקשות לעיכוב ביצוע של חיוב בהוצאות משפט (ראו: ע"א 7148/17 א.עמית ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' מרקי בר הרצליה בע"מ , פסקה 18 (29.10.2017); ע"א 7453/18 עמאר נ' מזרחי , פסקה 12 (6.11.2018)).

13.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שאני מורה על עיכוב ביצוע של תשלום בסך 1.5 מיליון שקלים מתוך הסך שבו חויב המבקש בבית המשפט המחוזי, עד להכרעה בערעור. המבקש יפקיד את יתרת הסכום, בסך של 1.5 מיליון שקלים, בקופת בית המשפט, וזאת בתוך 21 יום. הבקשה נדחית בכל הנוגע לרכיב הוצאות המשפט. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

14.

הבקשה לאיחוד הדיון בערעורים שהגיש המבקש תועבר לטיפול לשכת הרשמים.