ע"א 8088/21הכונס הרשמי נ. מחזיקי אגרות החוב (פרויקט גלים גלים אשקלון של

1.

זוהי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפר"ק 18184-11-15 מיום 28.10.2021 (השופטת א' לושי-עבודי ). בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בין הצדדים במסגרת תיק פירוק מורכב ורחב היקף הנוגע לקבוצת החברות "רוביקון" (להלן: קבוצת רוביקון או הקבוצה ).

עיקרי התשתית העובדתית

2.

קבוצת רוביקון היא קבוצת חברות שהוקמה בשנת 2009 כשבראשה עומדת חברת רוביקון ביזנס גרופ בע"מ (להלן: חברת רוביקון ) ולצדה נכללות בה כ-30 חברות נוספות. הקבוצה פעלה כקרן השקעות פרטית במגוון תחומי פעילות.

3.

לימים, קרסה קבוצת רוביקון והותירה חובות העולים על 300 מיליון שקלים. בשנת 2015 החלו הליכים לפירוקה בבית המשפט המחוזי. על-פי הנטען בדו"חות שהגיש המפרק (המשיב 2) במסגרת תיק הפירוק, הקבוצה גייסה כספים לצורך פעילות החברות בה, כך שמרבית הכספים גויסו על-ידי אחת החברות הקשורה לחברת רוביקון – חברת קלע – הקרן לעידוד יזמות (בישראל) בע"מ (להלן: קלע ), בדרך של הצעת מסלולי השקעה למשקיעים לצד הבטחת תשואות בשיעורים גבוהים. לאחר גיוס הכספים, העבירה קלע את הכספים לחשבונה של חברת רוביקון לצורך מימון הקבוצה כולה. לטענת המפרק, מטה הקבוצה נוהל מחשבונה של חברת רוביקון, כך שכלל העברות הכספים בקבוצה נעשו דרך חשבון זה. עוד נטען, כי בפועל הייתה פעילותה של חברת רוביקון הפסדית, כך שהחזר ההלוואות ששולמו למשקיעים בוצע מכספיהם של משקיעים חדשים (מה שמכונה "הונאת פירמידה"). להשלמת התמונה יצוין כי בעליה ומנהלה של חברת רוביקון, אמיר ברמלי, הועמד לדין והורשע במספר עבירות (לרבות גניבה בידי מורשה, עשיית פעולה ברכוש אסור, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים בתאגיד). כמו כן הוגשה נגדו ונגד נושאי משרה נוספים בקבוצה תביעה כספית על-ידי חברת רוביקון וקלע (באמצעות המפרק).

4.

במסגרת הליך הפירוק, הגישו 275 משקיעים בעלי זכות נשייה בנכסיה של חברת רוביקון (להלן: המשקיעים ) כ-430 תביעות חוב נגד חברות בקבוצה. תביעותיהם הוכרעו ונשייתם אושרה בסך כולל של כ-152 מיליון שקלים.

5.

כמו כן, הוגשה בקשה לאכיפת שעבודים מטעמם של מחזיקי אגרות החוב המובטחות בשעבוד על זכויות רוביקון בפרויקט "גלים" – פרויקט שכלל הקמת מלונית בעיר אשקלון (להלן: מחזיקי האג"ח ). על-פי הנטען בבקשה זו, חברת רוביקון התקשרה בהסכם הלוואה עם חברת גלים גלים אשקלון בע"מ (להלן: חברת גלים ) לצורך מימון פרויקט גלים. במהלך שנת 2015, לאחר העמדת ההלוואה לחברת גלים, פעלה חברת רוביקון לגיוס כספים ממשקיעים במסגרת אגרות חוב שהובטחו כאמור בזכויות החברה בפרויקט גלים. בבקשה לאכיפת השעבודים טענו מחזיקי האג"ח כי קמה להם זכות, מכוח נשייתם המובטחת, למנות כונס נכסים לצורך פירעון חובותיהם מתוך תמורת הנכסים המשועבדים. בהמשך, אישר בית המשפט המחוזי מכר מותנה של המקרקעין בפרויקט גלים תמורת סך של 43 מיליון שקלים, ומחזיקי האג"ח טענו כי הם זכאים לפרוע את מלוא נשייתם מתמורה זו.

6.

המפרק התנגד לבקשת מחזיקי האג"ח לאכיפת השעבודים, ולהתנגדות זו הצטרפו המשקיעים. הטענה העיקרית שהועלתה בהקשר זה הייתה כי דינם של השעבודים להתבטל מאחר שיצירתם הייתה כרוכה בהעדפת נושים אסורה. לצד זאת הועלו אף טענות נוספות נגד חוקיותם של השעבודים. כמו כן הוגשו בתיק עמדות מטעם הרשות לניירות ערך וכונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונס הרשמי ). לאחר שהצדדים הגיעו להסדר דיוני, התנהל הליך מורכב שכלל מעל 20 ישיבות של שמיעת עדויות והגשת סיכומים מטעם הצדדים בהיקף של מאות עמודים.

הסדר הפשרה וההליכים לאישורו

7.

בסופו של דבר, בהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסדר פשרה. מבלי להיכנס לכלל פרטיו יצוין כי הוסכם שמחזיקי האג"ח יוכרו כנושים מובטחים בסך של 22.5 מיליון שקלים. בנוסף, הוסכם כי המשקיעים יהיו זכאים לתגמול מיוחד בשיעור של 50% מיתרת התמורה של מימוש השעבודים כ"נושה פעיל" –

בהתאם להוראת סעיף 287 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (בנוסחה הקודם) (להלן: פקודת החברות ) והעקרונות שנקבעו ברע"א 8038/20 ב.ר.ן יזמות והשקעות בע"מ נ' חיים ומשה מנגד בע"מ (בפירוק) (26.1.2021) (להלן: עניין ב.ר.ן ). כאמור, תמורת המקרקעין עמדה על סך של 43 מיליון שקלים, כך שיתרת התמורה היא שווי המקרקעין בניכוי סכום הפשרה (22.5 מיליון שקלים) ושכר טרחת המפרק. על כן, סך התגמול המיוחד שלו זכאים המשקיעים לפי הסדר הפשרה עומד על כ-8 מיליון שקלים.

8.

בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 11.10.2021 בנוגע להסדר הפשרה, הביע הכונס הרשמי תמיכה בו, אך הסתייג מרכיב התגמול המיוחד למשקיעים. בהמשך לכך הורה בית המשפט המחוזי לצדדים להגיש את הסדר הפשרה לעיונו וכן אפשר לכונס הרשמי למסור את עמדתו בכתב ביחס להסדר המוצע. ביום 15.10.2021 הגישו הצדדים את הסדר הפשרה לעיונו של בית המשפט המחוזי.

9.

ביום 24.10.2021 הגיש הכונס הרשמי את עמדתו בנוגע להסדר, תוך הבחנה בין ההסכמות שהושגו עם מחזיקי האג"ח, שבהן תמך, לבין רכיב התגמול המיוחד למשקיעים. בעיקרו של דבר, הכונס הרשמי טען כי אין מקום לאשר את רכיב התגמול המיוחד לנושה פעיל במתכונת של הסדר פשרה. כך, צוין כי בעניין ב.ר.ן

נקבע כי הכרה בתגמול מיוחד לנושה פעיל מהווה חריג לעקרון השוויון בין הנושים, ועל כן יש לתחום לחריג זה גבולות ברורים. הכונס הרשמי סבר כי השיקולים שיש לשקול באישורו של תגמול מיוחד לנושה פעיל הם שונים בתכלית מהשיקולים שיש לשקול כאשר בית המשפט מאשר הסדר פשרה. הכונס הרשמי טען שהיקפו של התגמול המיוחד הוא חסר תקדים ובעל השפעה ניכרת ומשמעותית על קופת הפירוק, וכי לנוכח כל האמור, יש להביאו לידיעת כלל הנושים מראש, בדרך של כינוס אסיפת נושים.

10.

ביום 28.10.2021 אישר בית המשפט המחוזי את הסדר הפשרה. בית המשפט המחוזי עמד על כך שמדובר בתיק חריג ורחב היקף בכל קנה מידה, המצדיק שימוש בהוראת סעיף 307(א)(5) לפקודת החברות המקנה סמכות למפרק "לבוא לידי פשרה או הסדר עם כל טוען שהוא נושה של החברה או שיש לו תביעה, קיימת או עתידה, ודאית או מותנית, קצובה או שאינה קצובה, כנגד החברה או שהחברה עשויה לחוב בה". בית המשפט המחוזי הוסיף כי סמכותו באישור הסדר הפשרה שהציג לו המפרק היא סמכות פיקוח בלבד. על רקע זה קבע בית המשפט המחוזי, כי הוא לא מצא שהמפרק חרג מסמכותו או פעל תוך הפעלת שיקול דעת מוטעה. בית המשפט המחוזי ציין כי בנסיבות העניין נראה כי הסדר הפשרה שאליו הגיעו הצדדים היטיב עם נושיה של חברת רוביקון על סוגיהם השונים, וכי חלוקת התמורה של מימוש השעבודים בהתאם למוסכם בהסדר הפשרה היא התוצאה הרצויה והנכונה, בהתחשב בסיכונים והסיכויים שרבצו לפתחם של הצדדים.

11.

באשר לרכיב התגמול המיוחד שניתן למשקיעים בהיותם נושים פעילים קבע בית המשפט המחוזי כי כל הצדדים בהליך זה – לרבות הכונס הרשמי – תמימי דעים כי יש להכיר בפועלם של המשקיעים כנושים פעילים בהליך בהתאם להלכה שנקבעה בעניין ב.ר.ן , וכי כל הצדדים אף מסכימים על שיעור התגמול שמגיע להם. בית המשפט המחוזי הוסיף כי הוא אינו רואה מקום להורות על אישור הסדר הפשרה באסיפות הנושים של חברת רוביקון, כפי שסבר הכונס הרשמי, וזאת לנוכח מורכבות ההליכים ומגוון הזכויות והקבוצות, המקשים על השגת פתרון כולל לכלל קבוצות הנושים. בית המשפט המחוזי ציין כי קבלת הסכמתם של יתר הנושים מנוגדת לרעיון של מתן תגמול מיוחד לנושה הפעיל, וכי הדבר עלול ליצור מתחים מיותרים בין קבוצות הנושים השונות באופן שאף ירפה את ידיהם של הנושים הפעילים. בית המשפט המחוזי הכיר בכך שמדובר במקרה חריג וייחודי בעל השלכות על קופת הנשייה של חברת רוביקון, אך הוסיף כי דווקא בשל ייחודיות זו, אין מקום להקשיח את התנאים הדרושים לצורך מתן תגמול לנושה פעיל. בית המשפט המחוזי ציין כי שיעור התגמול המיוחד קשור בין היתר גם לכמות המשקיעים שלקחו חלק פעיל בהליך אכיפת השעבודים ולשיעור חובם. כך, הודגש כי תביעות החוב שאושרו למשקיעים עומדות על סך המהווה כ-70% מערך הנשייה בדין רגיל. משכך, ומאחר שמעמדם של הנושים המובטחים מוסדר בהסדר פשרה זה, ובשים לב כי חובם של נושים בעלי מעמד נשייה בדין קדימה בחברת רוביקון צפוי להיפרע במלואו, הרי שהבאת התגמול המיוחד לאישור בקרב נושים בעלי שיעור ערך חוב נמוך יחסית בהשוואה לכלל החובות נעדר כל היגיון של ממש. עוד הודגש, כי המשקיעים לקחו חלק פעיל בהליך והשקיעו בו את מלוא מרצם. כמו כן הודגש, כי למשקיעים הייתה תרומה של ממש לגיבוש ההסכמות. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי אין מניעה שהסדר הפשרה יובא לידיעת כלל הנושים לאחר אישורו.

12.

באשר למועדים לביצוע הסדר הפשרה נקבעו הוראות שונות. בכל הנוגע לרכיב הפשרה עם מחזיקי האג"ח, נקבע כי תשלום ראשון בסך של 8 מיליון שקלים ישולם עד ליום 11.11.2021, ואילו תשלום יתרת הסכום (14.5 מיליון שקלים) מותנה בהעברת כספים לקופת הפירוק בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בהסכם המכר של המקרקעין המשועבדים. ביחס לתגמול המיוחד למשקיעים, נקבע כי התשלום יתבצע מתוך יתרת התמורות שתועבר לקופת הפירוק בהתאם להסכם המכר של המקרקעין המשועבדים לאחר תשלום רכיב הסדר הפשרה למחזיקי האג"ח.

הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע

13.

הכונס הרשמי הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שבגדרו אושר הסדר הפשרה, ובצדו את הבקשה דנן לעיכוב ביצועו של פסק הדין. הערעור נסב על רכיב התגמול המיוחד בלבד, ועל כן הכונס הרשמי מבקש את עיכוב ביצועו של רכיב זה. הכונס הרשמי הוסיף והבהיר כי ככל שבית המשפט ימצא שלא ניתן להפריד בין חלקי ההסדר, אזי הוא מבקש כי תינתן הוראה על עיכוב ביצוע ההסדר כולו.

14.

הכונס הרשמי חוזר בערעורו על טיעוניו בכל הנוגע לרכיב התגמול המיוחד שהועלו בפני בית המשפט המחוזי, ועל רקע זה הוא טוען כי סיכויי ערעורו גבוהים. לשיטתו, בית המשפט המחוזי אישר תגמול לנושה פעיל בהיקף חסר תקדים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם ההלכה שנקבעה בעניין ב.ר.ן . הכונס הרשמי מוסיף ומדגיש כי בניגוד לאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הוא לא נתן את הסכמתו לשיעור התגמול המיוחד, אלא רק להכרה העקרונית במעמד המשקיעים כנושים פעילים הזכאים לתגמול.

15.

באשר למאזן הנוחות, הכונס הרשמי טוען כי הסכום שנפסק כתגמול מיוחד לטובת המשקיעים יתחלק בין 275 משקיעים, כאשר כל אחד יקבל סכום של כ-30,000 שקלים. לטענתו, בהתחשב במספר הרב של הזוכים ובסכום הממוצע הנפסק לטובתם עלול להיווצר קושי משמעותי להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל. יתר על כן, וככל שהצדדים עומדים על אישור ההסדר כמקשה אחת, הכונס הרשמי טוען כי העברת סך של 22.5 מיליון שקלים למחזיקי האג"ח יעורר אף הוא חשש כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. הכונס הרשמי מוסיף וטוען כי הנזק שייגרם למשקיעים מעיכוב הביצוע אינו משמעותי משום שמדובר בתגמול מיוחד, דהיינו – סכום שנפסק לטובתם מעבר לדיבידנד שהם זכאים לו על-פי דין. בנוסף, הכונס הרשמי מציין כי בהתאם להסדר הפשרה התשלומים אמורים להיות מועברים לקבוצה זו רק במהלך שנת 2024 בהתאם ללוח הזמנים הצפוי למכר המקרקעין, ולכן עיכוב הביצוע יחול ממילא אך ורק אם התשלומים בהתאם להסכם המכר יוקדמו.

16.

ביום 24.11.2021 הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכן על הגשת תגובות לבקשה.

17.

מחזיקי האג"ח הודיעו כי הם אינם מתנגדים לעיכוב ביצועו של פסק הדין בכל הנוגע לתשלום למשקיעים, מאחר שממילא תשלום זה אינו צפוי כלל בזמן הקרוב. לעומת זאת, מחזיקי האג"ח מתנגדים מכל וכל לעיכוב ביצוע של התשלומים המגיעים להם. מחזיקי האג"ח טוענים כי ערעורו של הכונס הרשמי נסב רק על רכיב התגמול המיוחד וגם אם כל טענותיו יתקבלו במלואן, אין בכך כדי לשלול ממחזיקי האג"ח, שהם נושים מובטחים, את זכויותיהם לפי הסדר הפשרה. עוד נטען, כי רובם המכריע של מחזיקי האג"ח הם אנשים קשי יום אשר המתינו במשך למעלה משש שנים לסיומו של ההליך בפני בית המשפט המחוזי (וחלקם אף נפטרו במהלכו). הם מוסיפים, כי ההתחייבות בדבר סיומו המיידי של ההליך במועד זה הייתה שיקול מהותי ומרכזי בהסכמה להגיע לפשרה. על כן, כך נטען, עיכוב נוסף בדיעבד, הנובע ממחלוקת על רכיב התגמול המיוחד למי שהיו בגדר מצטרפים להליך – גורם עוול למחזיקי האג"ח ואין מקום להיעתר לו. מחזיקי האג"ח מוסיפים ומדגישים כי הכונס הרשמי היה צד פעיל ומעורב במשא ומתן להסדר על כל היבטיו, ורק בשלהי המשא ומתן הודיע על הסתייגותו מרכיב התגמול המיוחד. כמו כן טוענים מחזיקי האג"ח, כי מדובר בפסק דין כספי, אשר ככלל אין מקום לעיכובו. בהקשר זה נטען כי הכונס הרשמי לא הצביע על חשש ממשי בכל הנוגע להשבת הסכום ממחזיקי האג"ח אם יתקבל הערעור.

18.

בתגובה מטעמו של המפרק נמסר כי הוא סבור שסיכויי הערעור הם נמוכים, והוא אף מבקש כי הערעור יידחה על הסף מכוח תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. המפרק טוען כי כל טיעוניו של הכונס הרשמי בערעור הם בגדר הרחבת חזית אסורה, וכן טוען כי פרשנותו של הכונס הרשמי לעניין ב.ר.ן היא שגויה מיסודה. עם זאת, המפרק ציין כי ככל שהערעור לא יידחה על הסף – הוא סבור שיהא זה צודק וראוי להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין בכללותו, מטעמים של מאזן הנוחות. המפרק הוסיף כי קיים חשש מהותי כי אם הוא יבצע את התשלום הראשון מכוח פסק הדין למחזיקי האג"ח, ולאחר מכן יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה לגבות את הכספים בחזרה לקופת הכינוס. בהקשר זה מדגיש המפרק כי מחזיקי האג"ח בעצמם מעידים על עצמם בתגובתם כי הם אנשים "קשי יום". המפרק מוסיף כי סעיף 12 להסדר הפשרה קובע שההסדר יכנס לתוקף רק לאחר שבית המשפט יאשרו כמקשה אחת, וכי אם לא יאושר כולו כמקשה אחת מכל סיבה שהיא – יהיו ההסכמות בטלות מיסודן. לפיכך, המפרק טוען כי אינו מתנגד כאמור לעיכוב ביצוע, ובלבד שיעוכב כולו על כל רכיביו.

19.

המשקיעים טוענים אף הם כי דין הערעור להידחות על הסף, מאחר שבעיקרו הוא כולל הרחבת חזית אסורה, וכן משום שלגוף הדברים רכיב התגמול המיוחד שנפסק להם הוא סביר, צודק ומותאם לנסיבות העניין. אולם, כל עוד הערעור תלוי ועומד – המשקיעים אינם מתנגדים לעיכוב ביצוע של פסק הדין בכללותו, בדומה לעמדת המפרק. המשקיעים מדגישים כי לא ניתן להורות בנסיבות העניין על עיכוב ביצוע חלקי משום שכל עוד לא ניתנה הכרעה סופית בערעור קיים סיכון כי הסדר הפשרה יבוטל כולו. המשקיעים מדגישים, כי לא ניתן להסתמך על יכולת גבייה עתידית ממחזיקי האג"ח, בהתחשב במצבם הכלכלי.

דיון והכרעה

20.

לאחר ששקלתי את הדברים מצאתי לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע, בכפוף לכך שהערעור יידון במועד קרוב יחסית.

21.

ככלל, הגשת ערעור על פסק דין אינה מעכבת את ביצועו (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

בקשה לעיכוב ביצוע תתקבל אפוא כאשר המבקש הוכיח שסיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר בין שני התנאים מתקיימת "מקבילית כוחות" – אולם ככלל ניתנת הבכורה לשיקול מאזן הנוחות (ראו למשל: ע"א 7679/15 קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ נ' ארלבוים , פסקה 6 (15.12.2015); ע"א 8776/15 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מליבו חברה לבניין בע"מ , פסקה 7 (10.1.2016); ע"א 9320/16 פלוני נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 5 (2.1.2017)). הדברים אמורים בפרט כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי, אשר על המבקש לעכב את ביצועו מוטל להוכיח כי אם יזכה בערעור לא יוכל להיפרע מן הצד שכנגד או שביצוע פסק הדין יגרום לקריסתו הכלכלית או יגרום לו נזק רב (ראו: ע"א 7426/14 פלונית נ' פלוני , פסקה 21 (2.1.2015); ע"א 10118/16 הוועדה המקומית לתכנון ובניה יבנה נ' סביוני יבנה בע"מ , פסקה 5 (25.1.2017)).

22.

בענייננו, אני סבורה כי שיקולי מאזן הנוחות מכריעים את הכף לטובת עיכוב ביצוע של פסק הדין בכללותו, ולו לתקופה קצרה. זאת, מבלי להידרש לשאלה של סיכויי הערעור. עסקינן בהסדר פשרה כולל שהתגבש לאחר הליך מורכב וסבוך, וחלקיו השונים, מטבע הדברים, כרוכים זה בזה. בנסיבות אלה אני סבורה כי האפשרות לעכב רק באופן חלקי את פסק הדין מעוררת קושי. לעומת זאת, דחיית הבקשה כרוכה בהעברתם של סכומי כסף משמעותיים לצדדים פרטיים, באופן שמעורר חשש בכל הנוגע להשבתם באם יתקבל הערעור (ראו והשוו: ע"א 918/15 פישמן רשתות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים , פסקה 18 (17.6.2015); ע"א 7729/18 רכבת ישראל בע"מ נ' בי-בי כבישים עפר ופיתוח בע"מ , פסקה 20 (7.1.2019)).

23.

אכן, בשים לב לעובדה שהרצון להביא את ההליך לידי סיום עמד בין היתר ביסוד הסכמת הצדדים להגיע לפשרה, עיכוב הביצוע אף הוא מעורר קושי. על כן אני מורה כי הדיון בערעור ייקבע עד סוף חודש מרץ 2022, בכפוף לאילוצי היומן ולכל החלטה אחרת של בית משפט זה.

24.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת. פסק דינו של בית המשפט המחוזי שנתן תוקף להסדר הפשרה יעוכב עד להכרעה בערעור. אין צו להוצאות.