ע"א 1645/15 אמיר אדלר נ. שי לבנת

1.

המשיבים עותרים להוצאת מוצג מתיק מוצגי המערערים (מוצג 15 (להלן: המוצג )) ולמחיקת פסקאות בסיכומיהם המפנות אליו.

הצדדים אינם חלוקים בעיקרם של דברים לגבי העובדות הרלבנטיות - המוצג המדובר הוא פירוט חיובי שכר הטרחה של המשיבות 3-6 לעורכי דינן, משרד עורכי הדין ארדינסט , בן נתן ושות' בגין שירותים משפטיים שהעניקו. במסגרת ההליך שהתנהל בערכאה קמא צורף חלק מן המוצג (חלק מן העמודים, וחלק מן העמודים שצורפו הושחרו) לתצהיר מטעם המשיבים. לגבי החלק שלא צורף או הושחר חלקו הצדדים האם יש לגלותו, ולבסוף ולאחר בקשות שהוגשו בעניין לבית המשפט המחוזי (אשר במסגרת הדיון בהן הועבר לעיון בית המשפט עותק מלא של המסמך) וכן הליכים ערעוריים שהתנהלו בעניין בבית משפט זה (רע"א 2829/14 ורע"א 4464/14), העבירו המשיבות 3-6 למערערים, ביום 1.7.2014, עותק של חיובי שכר הטרחה האמורים בהתאם ובכפוף להחלטות שניתנו.

ואולם סמוך לאחר מכן הודיעו המשיבים כי הם מבקשים לסיים את ההליך, באופן שבו המשיב 1 ייטול על עצמו את ההוצאות שהוציאו המשיבות 3-6 בדרך של רשימתן בחשבון החובה-וזכות שלו. נוכח הודעה זו בא ההליך אל סיומו בפסק דין מיום 27.8.2014. הערעור נסב על פסק דין זה, ובגדרו משיגים המערערים על כך שבית המשפט קמא לא הורה למשיב 1 להשיב למשיבות 3-6 כספים בפועל.

לתיק המוצגים צירפו המערערים כאמור את המוצג. לטענת המשיבים כיוון שהמוצג לא הוגש בפועל בערכאה קמא כראיה לא היו הם רשאים לעשות כן, ומכאן בקשתם להוצאתו של המוצג מתיק המוצגים.

2.

לאחר ששקלתי בדבר החלטתי לדחות את הבקשה.

תחילה אציין כי אין בידי לקבל את טענת המשיבים לפיה לא היה עליהם לפרט את התשתית העובדתית העומדת ברקע הבקשה, בשל כך שהמבחן החל לעניין צירוף מסמכים לתיק המוצגים הוא כהגדרתם "מבחן טכני", שהרי לא ניתן לבחון את הבקשה במנותק מן ההקשר הכללי ומן האירועים וההחלטות שקדמו לה, כאילו מדובר במוצג אשר מונח זה עתה לראשונה בפני בית המשפט ולא בא זכרו בערכאה קמא.

כמו כן, איני סבורה כי המבחן החל בענייננו הוא "טכני". נכון הוא כי המבחן המוחל לעניין צירוף מוצגים בערכאת הערעור הוא מבחן קשיח באופן יחסי, נוכח התכלית העומדת ביסוד הכלל לפיו אין לצרף כמוצגים מסמכים שלא הוצגו בפני הערכאה הדיונית ועל מנת שלא להרחיב את היריעה מבלי שניתנה רשות לעשות כן. יחד עם זאת, כבכל נושא הבא אל פתחו של בית המשפט יש לשקול את העניין לגופו בשים לב לתכלית העומדת ביסוד הכלל ולאחר הפעלת שיקול דעת ושכל ישר.

כך למשל, הגם שבקשות ביניים וכתבי טענות אשר הוגשו בערכאה הדיונית אינם מהווים חלק מחומר הראיות במובנו הצר, הכירה הפסיקה בנסיבות המתאימות באפשרות לצרפם (על נספחיהם) לתיק המוצגים (כולל צירופה של בקשה לצירוף ראיות אשר נדחתה, ראו ע"א 170/11 ויינשטיין

נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע ''מ , פסקה 3 (23.4.2012) (להלן: עניין ויינשטיין ). כן ראו: ע"א 7094/09 ברזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ (15.11.2010); ע"א 3954/09 שווקים חדשים הוצאה לאור בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פסקה 4 (22.11.2010); ע"א 9569/04 עבידאת נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה-ירושלים (1.6.2005); ע"א 5804/14 תשובה נ' אופקים סוכנות לביטוח בע"מ , פסקה (ג) (26.6.2015), לגישה פרשנית דומה ראו והשוו גם: ע"א 7505/00 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' סואעד , פסקה ג' (26.11.2001); ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ , פסקה 7 (24.5.2007); ע"א 9315/11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אוזבל , פסקה 4 (6.3.2013)).

3.

בענייננו מושכות נסיבות המקרה דנן, אשר אינן שגרתיות, לכיוונים מנוגדים.

מן הצד האחד, ההליך הסתיים טרם השלמת שלב ההוכחות, כך שלא היה סיפק בידי המערערים לחקור את המשיב 1 על תצהירו תוך הפניה למוצג שנמסר לידיהם על פי החלטת בית המשפט. על כן מדובר במסמך אשר טרם הושלמה הצגתו כראיה בהליך קמא.

מן הצד השני, המוצג צורף באופן חלקי לתצהיר מטעם המשיבים ובנוסף הוצג במלואו בפני הערכאה קמא בשלב המקדמי, כך שהוא עמד לנגד עיני בית המשפט ומצוי בתיקו, עמד במוקד התדיינות בין הצדדים ולמעשה היה "מונח על השולחן" לאורך כל הדרך, עד אשר ניתן פסק דין מבלי שהושלם שלב ההוכחות. עוד אוסיף כי ההחלטות שניתנו לגבי המוצג בערכאה הדיונית ובערכאה זו ניתנו במבט צופה פני שלב ההוכחות, וכי המערערים צירפו אסמכתאות לכך שהמוצג נזכר גם במסגרת החקירות הנגדיות של המערערים 1-2 וכי ביססו עליו בקשות ביניים נוספות, ובהן בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים בה מפורטים חיובים על יסוד המפורט במוצג. המערערים הדגישו בעניין זה כי לא צירפו את המוצג כנספח לאותן בקשות (הגם שהיה באפשרותם לעשות כן) היות וידוע היה להם כי המוצג מצוי בתיק בית המשפט. בנסיבות אלו איני סבורה כי יש לקבל את טענת המשיבים לפיה יש להשוות את ענייננו למצב בו תביעה מסולקת בערכאה הדיונית על הסף ובעל דין מבקש לצרף בערכאת הערעור מוצגים אותם היה בדעתו להציג. זאת שכן כעולה מן המתואר אין מדובר בענייננו אך בכוונה עתידית להתבסס על מסמך מסוים שלא צורף לכתבי הטענות הפותחים את ההליך (להבדיל ממסמכים אשר צורפו לכתבי הטענות, וראו והשוו עניין ויינשטיין , פסקה 1), כי אם במסמך שהוגשו לגביו ובהתבסס עליו בקשות שונות לאורך ההליך, המצוי בתיק בית המשפט, ושהגשתו כראיה לא הושלמה מחמת החלטת אחד הצדדים לסיים את ההליך מיוזמתו. כן לא זהה ענייננו למצב בו מדובר במסמך המצוי בתיק הערכאה הדיונית אך אינו נזכר כלל בכתבי בי-הדין או בפרוטוקול הדיון כיוון שהצדדים בחרו מטעמיהם שלא לסמנו ולהגישו כמוצג במסגרת שלב ההוכחות אשר התקיים במלואו (ראו והשוו ב"ש 153/86 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345, 348 (1986)).

בנוסף יש ליתן משקל לכך שלטענת המערערים המשיבים בחרו לנקוט בנתיב של סיום ההליך בעקבות הליכי הגילוי שהתנהלו ביחס למוצג, ומבלי להביע כל עמדה במחלוקות שהתעוררו בין הצדדים לעניין נסיבות סיום ההליך או הנפקות שיש להן לגבי תוצאתו, דומני כי קיים קושי לקבל גישה לפיה לא יהא בידי המערערים לבסס את טענותיהם בעניין זה.

לאחר איזון בין השיקולים המנוגדים כאמור ובשים לב לתכליות העומדות בבסיס הכלל לפיו אין לצרף בערכאת הערעור מוצגים שלא הוצגו בערכאה הדיונית, סבורני כי המשקל המצטבר של הנסיבות הקונקרטיות והמיוחדות דנן מוביל למסקנה כי יהא זה בלתי סביר להורות על הוצאת המוצג, המצוי בתיק הערכאה קמא, מתיק מוצגי המערערים. יובהר כי אין במסקנה זו כדי להביא לשינוי במבחן החל לעניין צירוף מוצגים בשלב הערעור, כי אם בהתאמתו למצב הייחודי בו מסמך מצוי בתיק הערכאה הדיונית והוגשו בענייננו בקשות שונות, אך התובענה הסתיימה באופן חריג טרם השלמת שלב ההוכחות.

אשר על כן, הבקשה להוצאת מוצג 15 מתיק מוצגי המערערים נדחית.

4.

אשר לבקשה למחיקת פסקאות מסיכומי המערערים - בעניין זה אני סבורה כי ככל שההפניות למוצג נועדו לתאר את ההשתלשלות העובדתית בערכאה קמא כהוויתה , כולל בנוגע לנסיבות גילויו של המוצג או לנסיבות הנטענות של סיום ההליך, אין מקום למנוע זאת מן המערערים. לעומת זאת קיים לכאורה קושי בכך שהמערערים מבקשים להעלות טענות עובדתיות המתבססות על תוכן המסמך ואשר לא הועלו בערכאה הדיונית, בשל סיומו של ההליך טרם העלאתן. ואולם, בנסיבות העניין נראה בעיני כי השאלה האם יש לאפשר העלאתן של טענות כאמור ראוי לה כי תתברר בפני המותב אשר ידון בהליך, ובהקשר זה נתתי משקל למדיניות הנוהגת לפיה ככלל אין מקום להתערב בתוכנם של כתבי הטענות וטענות הנוגעות להרחבת חזית ראוי לטעון בפני ההרכב הדן בהליך גופו, כמו גם לנסיבות העניין המיוחדות עליהן עמדתי לעיל. על כן הבקשה בכל הנוגע לעניין זה תובא בפני הרכב השופטים.

כן איני מוצאת להורות על מחיקת הערת שוליים 1 לסיכומי המערערים מן הטעמים שהעלו המשיבים, וזאת נוכח הקשר הענייני בין ההליך דנן לבין ההליך הנזכר באותה הערת שוליים כמו גם בשים לב למדיניות הכללית עליה עמדתי לעיל, לפיה טענות הנוגעות להרחבת חזית ראוי לטעון בפני ההרכב הדן בהליך.

יובהר כי לא ראיתי להתייחס בהחלטה זו לטענות המערערים הנוגעות לצירוף מוצגים בהליך אחר (ע"א 1687/15), והצדק עם המשיבים בעניין זה כי ככל שהמערערים עומדים על טענותיהם בעניין עליהם להגיש בקשה מתאימה בגדר ההליך הרלבנטי.

נוכח המועד הקבוע לדיון יוגשו סיכומי המשיבים עד ליום 3.7.2015 וסיכומי תשובת המערערים יוגשו עד ליום 10.7.2015. הצדדים יעבירו את סיכומיהם לבעל הדין שכנגד בד בבד עם הגשתם לבית המשפט.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לבאי-כוח הצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה ותתייק את ההחלטה בתיקי השופטים.