ע"א 5764/15 טל ריבלין נ. Lockheed Martin Corporetion

1.בפניי בקשה מטעם המשיבות 1-2 למחיקת הודעת הערעור על הסף ולחלופין להורות על הגשת הודעת ערעור מתוקנת.

בקשת המחיקה התבססה על שלוש טענות: האחת, אי עמידתה של הודעת הערעור בדרישת התמציתיות הקבועה בתקנה 414 ל תקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ); השניה, צירוף מוצגים להודעת הערעור בניגוד להוראת תקנה 419 לתקנות סדר הדין האזרחי; והשלישית, כי שניים מן המוצגים שצורפו לא הוצגו כראיה בערכאה הדיונית.

הטענה השניה התייתרה שכן מזכירות בית המשפט לא קיבלה לרישום את המוצגים שצורפו תחילה, והמערערת רשאית להגיש מוצגיה בד בבד עם הסיכומים שתגיש. על כן נותרו על הפרק הטענות הנוגעות לתמציתיות הערעור ולשניים מן המוצגים (טענה שיש לה השלכה על האפשרות לצרפם לתיק המוצגים שיוגש בהליך זה בידי המערער).

2.עיינתי בפסק הדין, בהודעת הערעור ובטענות הצדדים שבפניי והגעתי לכלל מסקנה כי ראוי להורות על תיקון הודעת הערעור.

המערער ציין בצדק בתגובתו כי הבחינה האם הודעת הערעור עומדת בהוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, המורה כי "כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור", נעשית בכל מקרה נתון לפי נסיבותיו ועל יסוד היקף ההליך הקונקרטי ומורכבותו. ארכו של פסק הדין אכן אינו הנתון הרלבנטי היחיד ויש לבחון בכל מקרה את נסיבות העניין בכללותן ואת היקף הסוגיות העובדתיות והמשפטיות שעל הפרק. לא למותר להזכיר בהקשר זה כי דרישת התמציתיות נועדה לאזן בין זכות הטיעון של יוזם ההליך לבין אינטרסים נוספים ובהם זכותו של בעל-הדין שכנגד להבין את גדר המחלוקת ואת הטיעונים שמפניהם עליו להתגונן; קיום שוויון דיוני ומהותי בין בעלי-הדין; וניהול יעיל של ההליך המשפטי (ראו והשוו: ע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב , פסקאות 4-6 (8.5.2005); רע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' Anton Hubner , פסקאות 5-9 (27.3.2011); ע"א 8602/12 מנחם נ' גולן (2.5.2013)).

בענייננו מדובר בפסק דין המחזיק 71 עמודים ובפרשה מורכבת, אך הערעור אינו נסב על פסק הדין כולו כי אם על חיובם של המערער והמשיבה 5 בהוצאות הצדדים השלישיים - המשיבות 1-2. יש ממש בטענת המערער לפיה על מנת להכריע בשאלת ההוצאות יש ליתן את הדעת לפרשה בכללותה, אך סבורני כי גם בהתחשב בכך קשה לומר שהודעת הערעור - אשר ארכה 43 עמודים והיא כוללת ציטוטים והפניות למוצגים ולפרוטוקול הדיון - עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, בהתאם למדיניות הנוהגת כיום בבית משפט זה לעניין יישומה של דרישת התמציתיות הקבועה בה.

עם זאת אין כל מקום לנקוט בסעד הדרסטי של מחיקת הערעור, כפי שהתבקש, ודי לאפשר למערער להגיש הודעת ערעור מתוקנת.

הבקשה החלופית לתיקון הודעת הערעור מתקבלת אפוא. המזכירות תשיב למערער את הודעת הערעור שבתיק והוא יגיש, בתוך 14 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיו, הודעת ערעור מתוקנת בהיקף של עד 28 עמודים (ברווח כפול, בגופן David , בגודל 12 ובמרווח "רגיל" בין האותיות).

3.אשר לבקשתן של המשיבות בנוגע להפניה למוצגים 16 ו-22 - עמודים מתצהיר גילוי המסמכים של המשיבות 1-2.

עיינתי בטענות הצדדים וסבורני כי מדובר במקרה גבולי, אך לבסוף החלטתי שלא לאסור את הגשת המוצגים האמורים. מן הצד האחד מטענות הצדדים עולה כי העמודים האמורים מתוך תצהיר גילוי המסמכים לא הוגשו כראיות בשלב ההוכחות; אך מן הצד השני המערער ציין בתגובתו כי תצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבות 1-2 הוגש לבית המשפט קמא כנספח לבקשה למתן צו גילוי מסמכים שהוגשה על ידן, כך שמדובר במסמך שהוגש בערכאה קמא - כנספח לבקשת ביניים - ומצוי בתיק קמא. תיק הערכאה הדיונית ממילא יעמוד לנגד עיני ערכאה זו, ובהתחשב בכך וכן בפסיקה, אשר הכירה לא אחת באפשרות לצרף לתיק המוצגים כתבי טענות ובקשות ביניים אשר הוגשו בערכאה הדיונית, על נספחיהם, למרות שאלו אינם מהווים חלק מחומר הראיות במובנו הצר (ראו: ע"א 1645/15 אדלר נ' לבנת , פסקה 2 (21.6.2015) והאסמכתאות המובאות שם; ע"א 1252/15 ד"ר אפרים רימון נ' שמול (21.7.2015)), איני מוצאת כאמור להורות בשלב מקדמי זה כי המערער אינו רשאי להגיש במסגרת תיק מוצגיו את הבקשה אותה הגישו המשיבות 1-2 בערכאה קמא, על נספחיה.

בנסיבות העניין ומשהבקשה התקבלה בחלקה, לא ייעשה צו להוצאות.