ע"א 8742/15אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ נ. שרון רון (שטיבלמן )

הלכה ידועה ומושרשת היא שבעל דין אינו רשאי להגיש לערכאת הערעור ראיות אשר לא התקבלו כדין על ידי הערכאה הדיונית, ללא קבלת רשות לכך (תקנות 437(א) ו-457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984. ראו למשל, ב"ש 153/06

צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986); ע"א 1645/15

אדלר נ' לבנת (21.6.2015); ע"א 7094/09

ברוזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ

(15.11.2010)).

בענייננו אין למעשה מחלוקת כי המוצגים העומדים בבסיס בקשת המחיקה לא הוגשו כראיות לבית המשפט המחוזי. ודוק: אף אם המערערת בע"א 8822/15 (להלן: המערערת ) ציינה את המקורות הספרותיים מהם צולמו המוצגים במסגרת התצהיר אותו הגישה לבית המשפט המחוזי; ואף אם מקורות אלה נזכרים ברשימות ביבליוגרפיות כאלה ואחרות אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי - אין בכך כדי לשנות. כך, שכן המוצגים עצמם לא הוגשו כראיות ועל כן אסור היה למערערת לצרפם לתיק המוצגים המוגש לערכאה זו. ככל שסברה כי יש מקום להגישם לבית משפט זה, היה עליה להגיש בקשה להוספת ראיות כמקובל. גם הטענה לפיה מדובר במידע שהוא בבחינת "ידיעה שיפוטית" אינה רלוונטית לעניין, שהרי ברי כי אין בטענה זו - אפילו אניח כי נכונה היא - כדי להקנות למערערת רשות לצרף מוצגים אשר לא היו לפני הערכאה הדיונית.

אכן, הבקשה להוצאת מוצגים הוגשה בשיהוי ניכר, וזמן לא רב לפני מועד הדיון הקבוע בערעורים. עם זאת, ונוכח הטעמים העומדים בבסיס הכלל בנושא זה, לא מצאתי לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד (השוו, ע"א 3693/15 לנגוצקי נ' רציו חיפושי נפט (1992) שותפות מוגבלת , סעיף 6 (5.12.2016); ע"א 2869/12 מושבי הנגב חברה לפיתוח ואח' נ' מקורות חברת מים (16.01.2014); ע"א 5238/13 וינברג נ' מנהל מיסוי מקרקעין - מחוז ת"א , סעיף 2 (30.7.2014)). תחת זאת, רואה אני לקבל את הבקשה ולהורות על הוצאת המוצגים כמבוקש, אך זאת מבלי לפסוק הוצאות לטובת המערער בע"א 8742/15 אשר הגיש את הבקשה.

התוצאה היא כי הבקשה להוצאת מוצגים מתקבלת. המזכירות תשיב למערערת בע"א 8822/15 את תיק המוצגים מטעמה (אשר הוגש ביום 28.9.2016) והיא תגיש, עד ליום 5.11.2017, תיק מוצגים מתוקן בהתאם לאמור לעיל. אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.