עע"מ 9047/17 הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א נ. דניאל קרקובסקי

כלל מושרש וידוע הוא כי בעל דין רשאי להגיש לערכאת הערעור אך ורק ראיות אשר התקבלו כדין על ידי הערכאה הדיונית; וככל שהוא מעוניין להגיש ראיות שאינן כאלה, עליו לקבל את רשותה של ערכאת הערעור לשם כך (תקנות 437(א) ו-457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ראו למשל, ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986); ע"א 1645/15 אדלר נ' לבנת (21.6.2015); ע"א 7094/09 ברוזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ (15.11.2010)). בענייננו אין חולק כי שני המוצגים עליהם מדובר - מוצג ל' ומוצג לד' למוצגי המערערות (להלן: המוצגים ) - לא היו בפני בית המשפט המחוזי וממילא לא הוגשו לו כראיה כדין (ויצוין כי מדובר במסמכים אשר נוצרו לאחר מתן פסק הדין). אכן, המערערות טוענות כי מדובר במסמכים שיש להם קשר ישיר למסמכים אחרים אשר היו לפני בית המשפט המחוזי (וזאת מאחר שעניינם בהארכת מועדים ביחס להיתר בנייה שהובא כראיה וביחס למימוש תקציב שגם לגביו הובאו ראיות). ואולם גם אם כך הוא, הרי שאין בכך כדי לשנות את העובדה שמדובר במסמכים אשר לא היו לפני הערכאה הדיונית, ואשר על מנת להגישם נדרשת רשות מאת ערכאת הערעור. ודוק: הדעת נותנת כי הראיות הנוספות אותן בעל דין מעוניין להגיש לערכאת הערעור תהיינה קשורות לא אחת, באופן כזה או אחר, לראיות אשר עמדו בפני הערכאה הדיונית; אלא שבכך אין כדי לאיין את הצורך בקבלת רשות להגשת אותן ראיות נוספות. משלא היו המערערות רשאיות להגיש את המוצגים, ממילא אף לא היו רשאיות להתייחס אליהם במסגרת סיכומיהן.

נוכח האמור לעיל, הבקשה מתקבלת. המזכירות תשיב למערערות את הסיכומים ואת תיק המוצגים מטעמן והן תגשנה, עד ליום 10.10.2018, סיכומים מתוקנים ותיק מוצגים מתוקן בהתאם לאמור לעיל. מובן, כי אין בכך כדי למנוע מן המערערות להגיש בקשה מתאימה להוספת ראיות בהתאם להנחיות ולכללים החלים בעניין. המערערות תשאנה בהוצאות בסך 2,500 ש"ח לטובת המשיבים 3-1 בגין בקשה זו.