ע"א 2017/20מפעלי אחים עאמר מרצפות ושיש בע"מ נ. נשר נפתלי עו"ד- בתפקידו

1.

הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ע' עיילבוני ) מיום 13.2.2020, בפש"ר 66257-06-19, 26232-06-12, 53709-07-12, 53762-07-12 (להלן: פסק הדין ). פסק הדין עניינו ערעור של המערערת, מפעלי אחים עאמר מרצפות ושיש בע"מ (להלן: המערערת או אחים עאמר ) על הכרעותיו של הנאמן, עו"ד נפתלי נשר (להלן: הנאמן ), בתביעת החוב של המערערת במסגרת הליכי פשיטת הרגל של החייב, המשיב 3.

2.

ברקע הליכי פשיטת הרגל של החייב עומד הליך פירוק של חברת מ.א.ג. לפלסטיק בע"מ (להלן: החברה ) (פר"ק 119/10) (להלן גם: תיק החברה ). החייב בענייננו היה אחד מבעלי השליטה בחברה. המערערת הגישה תביעת חוב במסגרת תיק החברה, אשר נסמכה, בין היתר, על הסכם פשרה מיום 25.6.2009, שנחתם בין המערערת, החברה, החייב ושניים נוספים. הנאמן להסדר הנושים של החברה אישר למערערת סך של כ-3 מיליון ש"ח בגין תביעת חוב זו.

לאחר מכן, במסגרת הליכי פשיטת הרגל נגד החייב, הגישה המערערת תביעת חוב על סך למעלה מ-13 מיליון ש"ח. הנאמן נתן שתי הכרעות בתביעת החוב של המערערת, הראשונה שבהן מיום 24.10.2018. פיצול ההכרעה נבע מהצורך להמתין להכרעה בבקשה למתן הוראות (בקשה מס' 138) שהוגשה בתיק החברה, ובה התבקש בית המשפט להכריע בשאלה אם במסגרת הסדר הנושים של החברה ניתן הפטר אישי לחייב, אם לאו. בסופו של יום, משהוכרע כי לא ניתן הפטר אישי לחייב בתיק החברה (ובקשת רשות ערעור נדחתה בע"א 582/17), ניתנה ההכרעה המשלימה של הנאמן ביום 26.3.2019. בפסק הדין נדחה ערעורה של המערערת על הכרעותיו של הנאמן.

3.

בבקשה שלפניי, עותר הנאמן להורות על הוצאת שבעה (מתוך חמישים) מוצגים שצירפה המערערת לתיק המוצגים מטעמה, משום שלשיטתו מדובר במסמכים שלא היו חלק מתיק המוצגים בפני בית המשפט קמא (מוצגים 7, 23, 24, 28, 48, 49 ו-50). המערערת טוענת, כי אמנם המוצגים שפירט הנאמן לא צורפו, כשלעצמם, לכתבי הטענות בבית המשפט קמא, אולם הם היו מונחים לפניו במסגרת הליך פר"ק 119/10 (תיק החברה) או פש"ר 53709-07-12, הקשורים קשר הדוק להליך דנן, עד שניתן לראות בהם אחד. בית המשפט קמא אף ציין ואזכר חלק מהמוצגים הללו בפסק הדין, וגם הנאמן והחייב התייחסו לחלק מהמוצגים בכתבי הטענות מטעמם. החייב הצטרף לבקשת הנאמן ואילו כונס הנכסים הרשמי ביקש להותיר את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט.

4.

הכלל הוא כי ניתן לכלול בכרך המוצגים המוגש בערעור "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות" (תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כאשר מדובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, בעל דין רשאי לצרפם לתיק המוצגים בערעור רק אם התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין, התקבלו כראיה עקב החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' (6.8.2006) (להלן: עניין סולל בונה ); ע"א 4103/19 קריטי נ' אלבש ניהול וייזום בע"מ (21.5.2020) (להלן: עניין קריטי )). עוד נפסק, כי הגם שבקשות ביניים וכתבי טענות שהוגשו בערכאה הדיונית אינם מהווים חלק מחומר הראיות, במובנו הצר, הרי שבנסיבות מסוימות ניתן לצרפם, על נספחיהם, לתיק המוצגים (ע"א 7094/09 ברזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ (15.11.2010); ע"א 5804/14 תשובה נ' אופקים סוכנות לביטוח בע"מ (2.6.2015) (להלן: עניין תשובה ); ע"א 1645/15 אדלר נ' לבנת (21.6.2015); עע"מ 7668/15 רומנו נ' עיריית תל אביב, אגף רישוי עסקים

(22.11.2016); עניין קריטי ).

5.

מן הכלל אל הפרט. המוצגים שהוצאתם מתבקשת הם כתבי טענות או מסמכים שהוגשו במסגרת תיק החברה או במסגרת תיק פש"ר 53709-07-12. מהתיאור העובדתי לעיל עולה הקשר ההדוק שבין תיק החברה לבין התיק דנן, שעניינו הליך פשיטת רגל של החייב, שהיה אחד מבעלי השליטה בחברה. הקשר אינו עובדתי בלבד, אלא אף משפטי (כך, למשל, עלתה השאלה האם הסדר הנושים בתיק החברה כלל הפטר עבור החייב) ומעשי (בין היתר, נקבעו דיונים מאוחדים בתיקים אלה בבית המשפט המחוזי). בנוסף, כפי שניתן לראות, פש"ר 53709-07-12 אף הופיע בכותרת פסק הדין נשוא הערעור. היינו, מקובלת עליי טענת המערערת כי התיקים "שזורים" זה בזה והפרדה ביניהם תהא מלאכותית.

יתרה מכך, מפסק הדין עולה בבירור כי המסמכים מתיק החברה ומפש"ר 53709-07-12 היו לפני בית המשפט קמא והם חלק מהמסד העובדתי שעליו נסמך פסק הדין. כך, מוצג 7 (בקשה מס' 138 בתיק החברה), נזכר במפורש במסגרת פרק "הרקע העובדתי" בפסק הדין. מוצג 23 (הבקשה להקפאת הליכים מיום 2.3.2010 והתצהיר הנלווה לה) אף הוא נזכר במפורש בפסק הדין, ובית המשפט המחוזי הסתמך על הכתוב בו (עמ' 25 לפסק הדין, פסקה שנייה). מוצג 24 (פרוטוקול דיון מיום 9.7.2012 שבמסגרתו ניתן, בין היתר, צו כינוס לנכסי החייב) אף הוא נזכר בפסק הדין, בפרק העובדתי (עמ' 2 לפסק הדין, פסקה שלישית). לא למותר לציין, כי מדובר בחלק מהליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב, שהוא בבסיסו של פסק הדין שעניינו תביעת חוב נגד החייב. מוצג 28 (הסכם שכר-מכר מיום 26.1.2011) אף הוא חלק מהמסד העובדתי בפסק הדין (עמ' 1 לפסק הדין). מוצג 48 (חוות דעת שמאית) הוגש במסגרת פש"ר 53709-07-12, תיק הנזכר במסגרת כותרת פסק הדין, ומכאן שהוא מהווה חלק בלתי נפרד מהחומר שהיה לפני בית המשפט קמא. דברים אלה יפים גם ל מוצג 50 , שכולל מסמכים מתוך אותו תיק פש"ר 53709-07-12. לבסוף, מוצג 49 (פרוטוקול דיון מיום 29.6.2011 בתיק החברה) אמנם לא נזכר מפורשות בפסק הדין, אולם כאמור, תיק החברה והאירועים בו שזורים וקשורים באופן הדוק לתיק דנן, המסמכים הכלולים בו היו בפועל לפני בית המשפט קמא, והפרדה בין שני התיקים תהא מלאכותית.

6.

מכל האמור לעיל עולה, כי המוצגים שהוצאתם התבקשה היו לפני בית המשפט קמא והיוו חלק מהמסד העובדתי שעליו נסמך בעת מתן פסק הדין, וחלקם אף נזכרים במפורש בפסק הדין (השוו: עניין תשובה ). מדובר במקרה שבו תיק הפירוק של החברה ותיק פשיטת הרגל של החייב, שהיה בעל שליטה בחברה, שזורים זה בזה וקשורים קשר בל יינתק, כך שהדיונים בהם התקיימו יחדיו והמסמכים שהוגשו בתיק אחד היו למעשה בפני בית המשפט גם בתיק האחר. זאת ועוד, תיק פש"ר 53709-07-12 אף הוא בלתי נפרד ואף נזכר בכותרת פסק הדין, ומכאן שמהווה חלק בלתי נפרד מההליך דנן (השוו: ע"א 170/11 ויינשטיין נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ

(23.4.2012)). בנסיבות אלה, הוצאת מוצגים שהוגשו במסגרת תיק החברה תהא מלאכותית (ראו: עניין סולל בונה ). יתרה מכך, הוצאתם של המוצגים תביא לכך שהתמונה העובדתית המובאת בפני ערכאת הערעור תהא חסרה (השוו: עניין קריטי ).

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. הנאמן יישא בהוצאות המערערת בסך 1,000 ש"ח בגין הבקשה.