פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
5934/14 - י'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המערערת:
גיאו בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. אלון טובים
2. מדינת ישראל - משרד המשפטים - כונס הנכסים
3. חב' א.נ. טייטלבאום בע"מ
4. יששכר בר הלל
בקשת המשיב 4 להוצאת מוצגים
החלטה
לפניי בקשה מטעם המשיב 4
להוצאת מסמכים מסוימים מתוך תיק המוצגים שהוגש על ידי המערערת.
הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק דין של בית המשפט של פירוק מיום 10.3.2014 (פר"ק 43214-09-13), בגדרו ניתן צו לפירוקה של המערערת ומונה לה מנהל מיוחד (להלן: פסק הדין ). בד בבד עם הגשת סיכומיה הגישה המערערת תיק מוצגים (אותו כינתה "נספחים לכתב הערעור") ובו כללה, בין היתר, עתירה אשר הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק ביום 17.8.2014 על ידי חברת לשם (ד.נ.) טכנולוגיות בע"מ. העתירה כוונה כנגד מינויו של עו"ד דוד אמסל כמנהל מיוחד של המערערת (בג"ץ 5539/14, להלן: העתירה ). העתירה, על נספחיה, סומנה כ"כרך B ". להשלמת התמונה יצוין, כי העתירה נדחתה על הסף למחרת הגשתה, וכי במסגרת ההליך דנן תלויה ועומדת בקשה מטעם עו"ד אמסל להצטרף כמשיב נוסף. עוד כללה המערערת בתיק המוצגים מטעמה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר הוגשה לבית המשפט של הפירוק, וכן את כתב התגובה והתשובה לתגובה אשר הוגשו ביחס לבקשה האמורה (להלן: מסמכי עיכוב הביצוע ). מסמכים אלה סומנו כמסמכים 13-15 ב"כרך א'".
לטענת המשיב 4, צירוף העתירה נעשה מתוך מטרה לעקוף את מגבלת העמודים אשר נקבעה בצו סיכומי הטענות, ומכל מקום הן העתירה (לרבות חלק מנספחיה) והן מסמכי עיכוב הביצוע אינם ממין המסמכים אותם רשאית הייתה המערערת לצרף לתיק המוצגים מטעמה. לפיכך, מבקש הוא להורות על הוצאתם של המסמכים האמורים מן התיק. המערערת מתנגדת לבקשה תוך שהיא טוענת, בין היתר, כי המשיב 4 לא מונה כדין לתפקיד כונס נכסים, וכי הוא עצמו צרף לתיק המוצגים מטעמו מוצגים בניגוד לדין.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. בפתח הכרעתי רואה אני להבהיר כי הבקשה שלפניי - העוסקת בשאלת הוצאתם של מוצגים מסוימים מתיק בית המשפט - אינה האכסניה המתאימה לדיון ולהכרעה בטענות הנוגעות לתוקף מינויו של המשיב 4, וממילא אין בכוונתי להידרש לטענות אלה.
כידוע, בתיק המוצגים המוגש לערכאת הערעור רשאי בעל דין לכלול "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות" (תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). לעניין זה נפסק, כי מדובר במסמכים אשר התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית (ראו ב"ש 153/86 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). ודוק: בהתאם לתקנה 457 לתקנות האמורות, בעל דין אינו רשאי להביא ראיות נוספות (אשר לא הוגשו והתקבלו על ידי הערכאה הדיונית) אלא אם הדבר הותר במפורש על ידי ערכאת הערעור.
בענייננו אין כמובן מחלוקת כי העתירה, אשר הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק מספר חודשים לאחר מתן פסק הדין, לא הוגשה כראיה בגדר ההליך שהתנהל לפני בית המשפט של הפירוק. ממילא לא הייתה המערערת רשאית לצרף את העתירה לתיק המוצגים אשר הוגש במסגרת ההליך דנן. ודוק: ככל שסברה המערערת, כפי טענתה, כי העתירה נחוצה על מנת לפרוש לפני בית משפט זה את התמונה העובדתית המלאה, היה עליה להגיש בקשה מתאימה להוספת ראיות. גם בטענתה הנוספת של המערערת, המופנית כנגד מוצגים מסוימים שהוגשו על ידי המשיב 4, אין כדי להכשיר את אופן התנהלותה.
לעניין מסמכי עיכוב הביצוע: כתבי בי הדין בסוגית עיכוב הביצוע הוגשו, מטבע הדברים, לאחר מתן פסק הדין. עם זאת, משמדובר בכתבי בי דין אשר הוגשו בגדר ההליך בערכאה הדיונית, דומני כי יש להעדיף גישה פרגמטית וגמישה ולאפשר למערערת להציגם במסגרת ההליך הערעורי (ראו והשוו, עע"מ 9071/11 אסולין נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה ת"א (28.2.2013), פיסקה 4; ע"א 1645/15 אדלר נ' לבנת (21.6.2015)).
הבקשה מתקבלת איפוא באופן חלקי, כאמור לעיל. המזכירות תשיב למערערת את תיק המוצגים מטעמה (על שני כרכיו) והיא תגיש - תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין) - תיק מוצגים מתוקן אשר יוכתר כתיק מוצגים ואשר לא יכלול את העתירה. מובהר, כי אין מניעה לצרף לתיק המוצגים המתוקן מסמכים אשר צורפו כנספחים לעתירה, ובלבד שהם עומדים בכללים הנוהגים בעניין זה , כמפורט לעיל. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח באב התשע"ה (3.8.2015).
גלעד לובינסקי, שופט
ר ש ם