ע"א 7749/12 יעקב אלאלוף נ. ישראל קנטור

1.

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון אשר הוגשה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר קיבל בחלקה תביעה שהגישו המשיבים 1-3 נגד המערער (התביעה הופנתה כלפי משיבים נוספים אך התקבלה רק כנגד המערער).

המערער טוען כי מצבו הכלכלי קשה ואין באפשרותו לשלם אגרה או להפקיד עירבון בהליך, והוא מציין בהקשר זה כי עסקאות כושלות הובילו לקריסתו הכלכלית ולמצב בריאותי לקוי שאינו מאפשר לו לעבוד ואילו אשתו עובדת כפועלת ניקיון, וכי לפני כשנתיים אוחדו תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו, והוא אף הוכרז כחייב מוגבל באמצעים. עוד מציין המערער כי בני משפחתו סרבו לבקשתו לסייע לו בהליך זה והוא מתגורר בדירה שבבעלות בנו. לבסוף טוען המערער כי סיכויי הערעור שהגיש טובים ואין למנוע ממנו את הגישה לערכאה זו מחמת מצבו הכלכלי.

2.

המשיבים 1-3 מתנגדים לבקשה. לטענתם מצבו הכלכלי של המערער אינו מצדיק לפטור אותו מהפקדת עירבון שכן הוא לא פירט כדבעי את האפשרות העומדת לו להסתייע בקרובי משפחה ומכרים לגיוס סכום העירבון, והם מציינים בהקשר זה כי כפי העולה מהחלטת ראש ההוצאה לפועל שצורפה לבקשה המערער מתגורר בדירת בנו ועושה שימוש ברכב שבבעלותו, ועוד עולה מאותה החלטה כי המערער אינו חושף את כל הנתונים הרלבנטיים להוכחת מצבו הכלכלי. עוד טוענים המשיבים 1-3 כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן הערעור מופנה כלפי קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא.

3.

לאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

בהינתן מצבו הכספי של המערער כפי שהוא מפורט בתצהירו וכפי שהוא מסתבר מתוך החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניינו, ומשלא ניתן לקבוע בשלב זה כי ההליך אינו מגלה עילה, ניתן בזאת פטור מתשלום אגרה, כמבוקש.

ואולם, כידוע במסקנה זו אין כדי להוביל באופן אוטומטי לפטור מהפקדת עירבון אשר נועד להבטיח גבייה פשוטה ומהירה של ההוצאות, ככל שייפסקו, לטובת המשיבים (להבחנה בין השיקולים המנחים לעניין פטור מתשלום אגרה ולעניין פטור מהפקדת עירבון ראו בש"א

4933/05 פלוני נ'

פלוניות פסקה 7 (לא פורסם, 25.9.2005)). לצורך פטור מהפקדת עירבון על מבקש הפטור להוכיח שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון וכן קיומם של סיכויים טובים להליך.

בנסיבות המקרה שבפניי, לא שוכנעתי כי המערער עמד במלוא ה נטל המוטל עליו. אמנם כאמור לעיל הנחתי היא כי מצבו הכלכלי של המערער אינו טוב. עם זאת, צודקים המשיבים 1-3 בטענתם כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון בעזרת סביבתו הקרובה וטענתו בהקשר זה כי "בני משפחתו עייפו ומאסו מלתמוך ב[ו], ולפיכך סרבו לבקשתו לשלם או לערוב לו בהליך זה" נטענה בעלמא וללא כל פירוט או תיעוד לעניין בני המשפחה ומצבם הכלכלי (ראו והשוו: בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ , פסקה 3 (לא פורסם, 17.12.2009); ע"א 11141/08

יונה נ' מדינת ישראל , פסקה 16 (לא פורסם, 19.5.2009)), ויוזכר בהקשר זה כי המערער עצמו מציין כי הוא ואשתו מתגוררים בדירת אחד מבניו וכי ילדיו עוזרים לו "לקיום יום יומי".

מאידך, יש לקחת בחשבון את העובדה שבית המשפט המחוזי לא חייב את המערער בתשלום הוצאות המשיבים 1-3; כי המשיב 4 נמחק מן ההליך (החלטה מיום 13.11.2012); ואת העובדה שלא ניתן לקבוע בשלב זה ועל פני הדברים כי הערעור נעדר כל סיכוי.

באיזון בין מכלול שיקולים אלו מצאתי להעמיד את סכום העירבון על סכום מתון של 5,000 ש"ח.

המערער יפקיד עירבון בשיעור האמור תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהתראה נוספת.