ע"א 7764/21ניסן פרנק נ. עו"ד יקיר ניידק

בקשה למתן סעד זמני במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ר' ערקובי ) בפש"ר 33375-12-11 מיום 22.7.2021, בגדרה נקבע כי צו ההפטר שניתן למבקש לא יחול על חובו כלפי המשיבה 3 (להלן: העירייה ). המבקש עותר להורות על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל מושא החוב ועל ביטול הליכי הגבייה והעיקולים שנרשמו במסגרתו.

1.

ביום 15.12.2011 נפתח הליך פשיטת רגל בעניינו של המבקש. צו לכינוס נכסים ניתן ביום 3.5.2012 וביום 15.12.2019 ניתן למבקש צו הפטר מכל חובותיו ברי התביעה. לאחר שניתן צו ההפטר, עתר המבקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל שפתחה נגדו העירייה שעניינו בחוב שנוצר עובר לצו הכינוס בגין תשלומי ארנונה (להלן: החוב ). התיק נפתח לשם ביצוע פסק דין שקיבלה העירייה לטובתה ביום 28.12.2012, וגובה החוב עומד כיום על סך כ-450,000 ₪. בתגובה לבקשת החייב טענה העירייה כי לא ידעה על הליך פשיטת הרגל בעניינו וכי לא הומצא לה צו הכינוס. כן ביקשה העירייה להחריג את החוב מצו ההפטר.

לאחר קבלת הבהרות ותגובות הצדדים, ניתנה החלטת בית משפט קמא מושא ההליך, בגדרה נקבע כי החייב לא הצהיר על החוב לעירייה עת הגיש את הבקשה למתן לצו כינוס וכי החייב התבקש להמציא אישור מסירה על כך שמסר את צו הכינוס לנושה ולא הצליח לעשות כן. בנסיבות אלה, ובהתאם לעמדת המנהל המיוחד והכנ"ר, בית המשפט קבע כי אין להחיל את ההפטר על החוב כלפי העירייה.

2.

על החלטת בית המשפט הוגש ערעור מטעמו של המבקש וסמוך לאחר מכן הוגשה הבקשה שלפניי. יצוין כי עובר להגשת הבקשה, המבקש פנה ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לעיכוב ההליכים בתיק אך נענה כי עליו לפנות בבקשה לערכאה אשר קנתה הסמכות לדון בבקשתו.

3.

לטענת המבקש, המיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, בנסיבות שבהן צו הכינוס בעניינו פורסם ברשומות והומצא בתיק ההוצאה לפועל, יש לקבוע כי העירייה ידעה בפועל על הליך פשיטת הרגל, ולכל הפחות קמה חזקת ידיעה קונסטרוקטיבית השוללת את טענותיה להחרגת החוב מצו ההפטר. המבקש הדגיש כי כנושה מקצועית, חזקת הידיעה הקונסטרוקטיבית של העירייה חלה עליה ביתר שאת, וכי העירייה לא פעלה בתיק ההוצאה לפועל במשך כשמונה שנים. לשיטתו של המבקש, נסיבות המקרה מעלות שאלה משפטית שלא נדונה על ידי בית משפט קמא וסיכויי הערעור להתקבל גבוהים. המבקש הפנה לנסיבותיו האישיות וטען כי הותרתו עם חוב משמעותי שנוצר טרם צו הכינוס ושאין ביכולתו לפרוע, משמעותה הותרת המצב שהיה טרם החל בהליך פשיטת הרגל, ובשל כל אלה יש להיעתר לבקשתו.

4.

העירייה התנגדה לבקשה וטענה, בין היתר, כי אין המבקש רשאי לבקש לעכב הליכים בתיק ההוצאה לפועל שמקורו בפסק דין חלוט; כי חלף המועד להגשת הבקשה; כי ההחלטה מושא הערעור אינה מהווה צו בפשיטת רגל המקנה למבקש זכות ערעור, ויש למחוק את הערעור על הסף; כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים, שכן העירייה לא ידעה על מתן צו כינוס ונמנעה ממנה האפשרות להגיש תביעת חוב; ואין בחזקת הידיעה הקונסטרוקטיבית כדי לאיין את חובתו של המבקש לבצע מסירה בפועל של צו הכינוס לנושה ולידע אותו על הליכי הפטר. במישור מאזן הנוחות, נטען כי המבקש לא טען כי פעולות הגבייה מטעם העירייה יגרמו למצב בלתי הפיך; כי קיים אינטרס ציבורי בגביית החוב; וממילא קבלת הערעור לא תביא לביטול של תיק ההוצאה לפועל, כך שגם מטעם זה אין להורות על עיכוב הליכים בתיק.

5.

המנהל המיוחד הצטרף לטענות העירייה. הכנ"ר מנגד טען כי דין הבקשה להתקבל, שכן טענות המבקש ראויות להישמע ומאזן הנוחות נוטה לטובתו.

6.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בבקשה ובתגובות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

הכלל הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים ולא תמנע מהזוכה להנות מפירות זכייתו ( תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018) . ההלכות הנהוגות לגבי מתן סעד זמני או עיכוב ביצוע פסק דין, לרבות בעניינים כספיים, מוכרות וידועות, ואיני מוצא לחזור על הדברים (ראו ע"א 4768/15 בן דב נ' כונסת הנכסים של נכסי טאו תשואות בע"מ (בפירוק) , פסקאות 18-17 (8.10.2015); רע"א 9130/15 תם נ' אלול , פסקה 11 ( 24.1.2016);

ע"א 7054/21 איכות קייטרינג שולץ 1997 בע"מ נ' צח ייבוא ושיווק חומרי ניקוי וכלים חד פעמיים בע"מ , פסקה 6 ( 1.11.2021)).

7.

איני מוצא לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור, ואסתפק בהפנייה לעמדת הכנ"ר לפיה טענות המבקש מצריכות דיון והתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא אינה עולה בקנה אחד עם תוצאת פסק דינו של בית משפט זה בע"א 2434/19

קיירה נ' שלומי (27.5.2020 ). באותו מקרה נקבע, בין היתר, כי התנהגות חסרת תום לב של החייב מנעה מהנושה להגיש תביעת חוב, אך לא נמצא כי בשל מחדל זה יש להחריג את כל החוב מצו ההפטר.

בענייננו, יש לתת משקל של ממש לשיקולי מאזן הנוחות, ואלה מטים את הכף לטובת המבקש. מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, ועל כך מעיד הליך פשיטת הרגל בעניינו וייצוגו בהליך על ידי הלשכה לסיוע משפטי. יש ממש בטענה כי נקיטת הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל עלולה לפגוע בשיקומו הכלכלי לאחר שניתן לו צו הפטר. מנגד, מדובר בחוב ישן ונטען כי במשך שנים העירייה לא פעלה לגבייתו. לא מצאתי כי יגרם נזק של ממש לעירייה ולאינטרס הציבורי אם ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יעוכבו עד לסיום ההליך, ומובן כי ככל שיידחו טענותיו של המבקש, העירייה תהא רשאית לשוב ולגבות את החוב בכלל האמצעים העומדים לרשותה.

8.

אי לכך, אני מורה על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל בעניינו של המבקש שמספרו 20-03661-13-0 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, וזאת עד להכרעה בערעור או עד להחלטה אחרת. בנסיבותיו של המבקש, איני רואה להתנות את מתן הצו בהפקדת ערובה.

העירייה (המשיבה 3) תישא בהוצאות המבקש בסך 3,000 ₪ בגין בקשה זו.

9.

לנוכח טענת העירייה כי היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור חלף ערעור, ה תיק יועבר ללשכת הרשמים לצורך סיווג ההליך.