ע"א 7767/01 חסן אגבריה נ. פאוזי אגבריה

בפניי בקשה לדחיית הערעור בשל אי הפקדת ערבון, ובמקביל – בקשה להארכת מועד לצורך הפקדת ערבון.

1.הערעור שבכותרת הוגש ביום 10.10.01. ביום 11.10.01 יצאה למערער הודעה על הפקדת ערבון בסך 30,000 ₪. על פי ההודעה היה על המערער להפקיד את הערבון תוך 30 ימים מיום קבלתה. ההודעה נתקבלה אצל ב"כ המערער ביום 12.10.01. הערבון לא שולם. בנסיבות אלה פנה בא כוח המשיב ביום 20.11.01 בבקשה לדחיית הערעור בשל אי הפקדת ערבון. בתגובתו מיום 6.12.01 לבקשה זו, עתר המערער להארכת המועד להפקדת הערבון. המערער הסביר בבקשתו, כי הערבון טרם הופקד בשל טעות אנוש ושגגת אדם, אשר נבעה מעזיבת עורך דין, אשר טיפל לכתחילה בתיק, את משרד בא כוחו של המערער. הוסבר, כי בעת העברת החומר מאת עורך הדין הקודם לבא כוחו הנוכחי של המערער, נשמט מעיני שני עורכי הדין דבר הודעתו של בית המשפט על הפקדת הערבון, ובשל כך לא טופל העניין.

2.נקודת המוצא לדיון נמצאת בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. הבקשה שבפניי היא בקשה להארכת מועד אשר לא נקבע בחיקוק, אלא בהחלטה שיפוטית. ככזו, אין הבקשה צריכה להצביע על טעמים מיוחדים למתן ארכה. בבחינתה של בקשה מסוג זה, יש להביא בחשבון את האינטרסים של שלושת הצדדים הנוגעים בדבר - היינו, של המבקש, של המשיב, ושל הציבור בכללותו (דברי כב' המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, בבש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות , פ"ד נב(3) 625).

מהם אותם אינטרסים? בעניין רוזן נקבע, כי למבקש הארכה אינטרס לגיטימי להשיג על פסק הדין נשוא ערעורו (או בקשת הרשות לערער). אינטרס זה הוא בעל משקל רב. הוא אף זכה ללבוש חוקתי, בהוראת סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה. לגבי המשיב, הרי שהאינטרס הלגיטימי שלו מתמצה בעיקרו בעצם הפקדת הערובה להבטחת הוצאותיו, ובכך הבטחת הוצאותיו. עם זאת, למשיב אינטרס גם בבירורו המהיר של הליך הערעור, ומניעת השתהות בלתי סבירה בניהול הליכי הערעור. אשר לציבור, נקבע כי האינטרס הלגיטימי שלו הוא במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים. במסגרת זו ניתן משקל לשאלה האם התנהגותו של המבקש הצביעה על זלזול כזה בבית המשפט, שחומרתו מצדיקה אי קיום דיון בערעורו לעיצומם של דברים. כן נפסק, כי בנסיבות בהן נתבקשה דחיית ההליך בהעדר הפקדת ערבון, ככלל על המבקש ארכה להגיש בקשה הנתמכת בתצהיר מפורט על מנת לאזן את מחדלו.

3.כיצד באים הדברים לידי ביטוי במקרה שבפניי?

אין חולק, כי אי הפקדת הערבון במועד נבעה ממחדל של בא כוח המבקש, והדברים עולים בבירור מן התצהיר המפורט שהוגש לעניין זה על ידי בא כוחו של המערער. מחדל זה הוסבר בחוסר תשומת לב בעת העברת תיק מאת עורך דין מטפל אחד למשנהו. גם אם בכך יש משום סטייה מן החובה לפעול בשקידה סבירה, עדיין נראה לי כי יש מקום להעתר לבקשה. ההשתהות בבירור הערעור, אשר נבעה מן המחדל האמור, לא הייתה משמעותית. המחדל האמור היה המחדל המשמעותי היחיד של בא כוח המערער. איני סבור, לעניין זה, כי איחור של יום אחד בהגשת התגובה לבקשה שבפניי לדחיית ההליך מהווה מחדל משמעותי, אשר יש לתת לו משקל רב לצורך הבקשה שבפניי. במצב זה, נראה לי כי ידו של האינטרס של המערער למצות את זכותו החוקתית לערער על פסק דין בית משפט קמא היא על העליונה. אינטרס המשיב בהבטחת הוצאותיו בהליך ימצא את ביטויו בהפקדת ערבון. אינטרס המשיב בבירור מהיר של הערעור לא נפגע בצורה ממשית. ברור, כי למערער עניין אמיתי בבירור הערעור. לא מדובר אף בהתנהגות העולה כדי זלזול בבית המשפט, או הקרובה לגילוי זלזול כזה. במצב זה, אי קבלת הבקשה שבפניי, וכתוצאה מכך דחיית ההליך כולו, היא תוצאה בלתי מידתית ביחס למחדלו של המערער, אשר איני סבור כי יש לה מקום.

לפיכך, אני מקבל את הבקשה, ומורה על הפקדת הערבון בסך 30,000 ₪ בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. נוכח העובדה, שההליך שבפניי נובע ממחדל של המערער, ישא המערער בהוצאות המשיב בבקשה זו, לרבות שכר טירחת עורך דין, בסך 1,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק וכן הפרשי הצמדה ורבית מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.