ע"א 7787/12 עזבון המנוח אברהם מאמא ז"ל ואח' נ. הסתדרות מדיצינית הדסה

בהמשך להחלטתי מיום 10.12.2012, ולאחר עיון בתגובת המערערים, אני מורה בזאת על ביטול ההחלטה מיום 6.12.2012. יש אפוא לבחון לגופה את הבקשה לפטור מהפקדת עירבון, בהתחשב בטענות שני הצדדים.

הערעור (והערעור שכנגד) נסבים על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את תביעתם של המערערים – עזבונו של המנוח אברהם מאמא ז"ל, יורשיו ותלוייו – בגין רשלנות רפואית, אך חייב את המשיבה בתשלום הוצאות בסך של 50,000 ₪. לפניי מונחת כאמור בקשה לפטור מהפקדת עירבון בגדרי הערעור (יצוין כי הופקד עירבון בערעור שכנגד).

לאחר עיון בטענות הצדדים לא ראיתי ליתן פטור כמבוקש. ראשית, הבקשה נתמכת כביכול בתצהיר מטעם המערערת 2 (זהו התצהיר היחיד), אך דא עקא שמסמך זה אינו מאומת על-ידי עורך-דין. שנית, תנאי היסוד למתן הפטור הוא הוכחת חוסר יכולת כלכלית: "המבקש פטור מהפקדת עירבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון" ( בש"א 4807/11

מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (טרם פורסם, 29.6.2011)). המערערים אינם עומדים בנטל זה. לעניין זה די שאציין כי הבקשה מתייחסת אך ורק למצבה הכלכלי של המערערת 2 (ובתה המתגוררת עמה, המערערת 6), אך אין כל התייחסות ליתר המערערים – שלמיטב הבנתי כולם בגירים. ברי כי החובה להפקיד עירבון מוטלת על כלל המערערים, ביחד ולחוד, ומשכך אין בטענות המתייחסות למערערת 2 בלבד (שכאמור אף אינן מעוגנות בתצהיר ערוך כדין) כדי להקים עילה למתן הפטור. במאמר מוסגר אדגיש כי גם בתשובה לתגובה נמנעו המערערים מכל התייחסות למצבם הכלכלי של המערערים 5-3, זאת אף שהחסר בעניין זה מוזכר בתגובתה של המשיבה.

מעבר לצריך אציין כי גם הטענה בדבר העדר אפשרות (של המערערת 2) להסתייע בסביבה הקרובה אינה מבוססת כדבעי. בכגון דא, כבר נפסק, לא די בטענות בעלמא, אלא יש להציג פירוט ראוי ומסמכים (ראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב

(טרם פורסם, 3.10.2011); בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)).

אשר על כן, הבקשה לפטור מהפקדת עירבון נדחית. לא מצאתי מקום גם להפחתת סכום העירבון שמלכתחילה נקבע על הצד הנמוך (15,000 ₪). העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.