ע"א 7826/11 כוכבה סעדיה נ. שמריהו זסלבסקי

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל

להלן: בית המשפט ), מיום 9.10.2011, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינם של המערערים בת.א. 12651-10-09.

1.

המשיב הגיש תביעה נגד המערערים בטענה כי רכש זכויות בנכס מקרקעין לפני למעלה מעשרים שנה. המערערים הכחישו כי המשיב שילם תמורת המקרקעין, ואף טענו כי הם זכאים להשבת תשלומי החובה ששילמו במשך השנים עבור הנכס, ככל שיימצא שהמשיב זכאי להירשם כבעליו. התביעה מצויה בשלב מקדמי וטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית. לאחר ישיבת קדם משפט מיום 2.10.2011 הגישו המערערים בקשה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינם, בה התייחסו להחלטות קודמות שנתן בית המשפט ולדיון בישיבת קדם המשפט.

2.

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי החלטותיו הקודמות ניתנו לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם. בית המשפט הוסיף כי סכום ההוצאות שפסק הולם בנסיבות העניין. בית המשפט הסביר כי המערערת 1 (להלן: המערערת ) לא התייצבה לישיבת קדם המשפט, וכי קבע את שקבע בהתאם למתווה הדיון והשאלות שהוצגו לפניו אותה עת. בית המשפט הוסיף עוד כי יש טעות בפרוטוקול בנוגע לרישום בא-כוח המערערים, ועוד הוסיף כי אם יש בפי המערערים טענות נוספות שיש לדון בהן, על-פי כתב ההגנה, הוא ידון בהן כסדרן. בית המשפט הבהיר כי לא קבע את עמדתו בתביעה, כי אין לו דעה מוקדמת במחלוקת שלפניו ואף לא היכרות עם בעלי הדין.

על החלטה זו הגישו המערערים את הערעור שלפניי.

3.

המערערים מתארים את השתלשלות הדיון בתביעה, וטוענים, בין היתר, כי המחלוקת בנוגע לתשלום התמורה עבור הנכס הועמדה כמחלוקת המרכזית בתביעה וכי בית המשפט קבע שהמשיב יציג ראיותיו בשאלה זו. משהצהיר המשיב כי אין בידיו ראיות להוכיח ששילם את מלוא התמורה תמורת הנכס, הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, אך הבקשה נדחתה תוך חיובם בהוצאות חריגות. לטענת המערערים בקשותיהם לא נדונו כלל והתביעה נדונה ללא המערערים 2-4 עד לישיבת קדם המשפט. המערערים טוענים עוד כי בישיבת קדם המשפט קבע בית המשפט באופן שרירותי שבא-כוחם אינו מייצג את המערערת, וכי בהעדר התייצבותה הודיע שייתן נגדה פסק דין. בנוסף, קבע בית המשפט כי לא נותרה בפי המערערים טענת הגנה כלשהי שניתן לדון בה. על בסיס קביעות אלה טוענים המערערים שבית המשפט חרץ את גורל התביעה, נגדם. לדבריהם, לא הייתה כל טעות בפרוטוקול הדיון ואף לא התבקש תיקונו. המערערים טוענים עוד כי בית המשפט לא נימק החלטתו לדחות את בקשת הפסלות.

4.

המשיב הגיש את תשובתו לערעור. לטענתו, דין הערעור להידחות בשל אי צירוף תצהיר כדין, בקשת הפסלות ופרוטוקול הדיון, שצירף בעצמו. לגופו של עניין טוען המשיב כי המערערים לא מעלים כל נימוק המצדיק את פסילת בית המשפט, אלא מדובר בניסיון להטיל עליו מורא. לדבריו, המערערים חסרי תום לב בהתנהלותם והסתירו כי בית המשפט נתן להם הזדמנות להגיש תצהיר מטעמם להוכחת התשלומים שביצעו, כפי טענתם, עבור הנכס, אך הם הודיעו כי לא יגישו תצהיר כאמור. המשיב מוסיף כי על פי הסכם המכר שצירף לכתב התביעה, שילם

את כל התמורה לפני ובמעמד חתימת ההסכם.

5.

דין הערעור להידחות. אכן, המערערים לא צירפו את פרוטוקול הדיון מישיבת קדם המשפט ואף לא את בקשותיהם לסילוק התביעה ואת החלטות בית המשפט בהן. משכך, קשה להתרשם מאופן התנהלות הדיון בתביעה. יצוין, כי טענת המערערים בנוגע לייצוגה של המערערת התקבלה בהחלטת השופטת מ' נאור מיום 5.12.2011 בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי המערערים ברע"א 7834/11. יחד עם זאת, התרשמתי כי טענות המערערים אינן מקימות עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בתביעה הנמצאת, כאמור, בשלבי בירור מקדמיים. הלכה פסוקה היא כי השגות על החלטות בית המשפט בדבר אופן ניהול הדיון, אשר אינן לשביעות רצונם של המערערים, אין בהן כדי להקים עילת פסלות, ומקומן של השגות אלו בהליכי ערעור רגילים, על-פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות, כאשר גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 4347/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 9.10.2011)). ואכן, כך פעלו המערערים כשהגישו, כאמור, בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. כמובן, שעצם העובדה שבקשת רשות הערעור התקבלה בחלקה אינה עילה לקבלת ערעור הפסלות.

6.

הדברים יפים גם לגבי אופן התנהלות הדיון. אשר לאמירות המיוחסות לבית המשפט, ככל שנאמרו, אפילו אינן מוצלחות, כשלעצמן, אין בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערערים. מדובר אפוא, לכל היותר, בחשש סובייקטיבי של המערערים, אשר אין די בו כדי להקים עילת פסלות (ע"א 5552/11 יעקב בן יששכר נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 10.10.2011)).

על יסוד האמור לעיל דין הערעור להידחות.

המערערים ישאו בהוצאות המשיב בסך של 4,000 ₪.