רע"א 7834/11 כוכבה סעדיה נ. שמריהו זסלבסקי

בהעדר תשובה.

הרקע לבקשה

2.

בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעת המשיב נגד המבקשים. בכתב התביעה המתוקן נטען, כי המשיב רכש מחצית הזכויות במגרש בקרית חרושת בשטח 1538 מ"ר

הידוע כגוש 11399 חלקה 36 (להלן: המגרש ) מאת מר טופיק סעדה, שנפטר אחר כך (להלן גם: המנוח ). המשיב טוען כי שילם את מלוא תמורת המגרש וכי הוא זכאי להירשם כבעליו, אלא שיורשי המנוח רשומים כבעלים של המגרש, ובשל כך נבצר מהמשיב לממש את זכויותיו במגרש.

3.

על פי נסח מקרקעין שצורף לתשובת המשיב, רשומים כבעלים במגרש, על פי ירושה: ניסים סעדיה, שושנה פרנקו, יעקב סעדיה, אליהו סעדיה, חוה אמזלג. על פי המתואר בכתב ההגנה שהוגש מטעם המבקשים 4-1, המבקשת 1 (להלן: המבקשת ) היא יורשתו של ניסים סעדיה ז"ל; המבקש 2 הוא מנהל עזבון המנוחה שושנה פרנקו ז"ל; ואילו המבקשים 5-3 – יעקב סעדיה, חיה אמזלג ואליהו סעדיה – הם ילדיו של המנוח טופיק סעדה ז"ל.

4.

בכתב ההגנה שהוגש מטעם המבקשים 4-1 נטען, כי לאחר פטירת המנוח נרשמו בשנת 1998 הזכויות במגרש על שם יורשיו, מבלי שהם היו מודעים לעסקת המכר בין המנוח למשיב. המשיבים 4-1 ציינו, כי אינם מתנגדים לרישום הזכויות במגרש על שם המשיב, בכפוף לכך שהמשיב ימציא אסמכתאות לכך שהשלים את כל חיוביו הכספיים בגין רכישת המגרש מהמנוח, שכן תמוהה העובדה שבמשך שנים כה ארוכות לא הושלמה עסקת המכר ברישום בפנקס המקרקעין. כן נטען, כי הנתבעים זכאים להשבת כל המיסים, האגרות וההיטלים ששילמו במהלך השנים על המגרש ושהיו אמורים להיות משולמים על ידי המשיב. המשיבים 4-1 הוסיפו, כי התקיימו פגישות בינם לבין המשיב, אך המשיב לא המציא אסמכתאות לתשלומים שבוצעו על ידו, לטענתו.

5.

בהמשך, הגישה המבקשת בקשה למחיקת התביעה על הסף, מן הטעם שהמשיב לא ביצע מסירה למבקש 5. כן הגישה המבקשת בקשה לדחיית התביעה על הסף, הן משום שהמשיב לא המציא את התביעה כדין למבקש 5, והן משום שאין בידי המשיב כל ראיה בכתב להוכיח תשלום התמורה עבור המגרש.

6.

בהחלטתו מיום 18.9.2011 דחה בית המשפט המחוזי (השופט מ' רניאל ) את בקשות המבקשת. בית המשפט דחה את הבקשות בנימוק שהתובענה הומצאה למבקש 5 לפי החלטה על המצאה מחוץ לתחום ותחליף מסירה שלא הוגשה עליה בקשת רשות ערעור. אשר לטענות בדבר אי הוכחת תשלום הסכומים על פי החוזה נקבע, כי הן אינן מצדיקות דחיה על הסף (להלן: ההחלטה הראשונה ).

7.

ביום 2.10.2011 התקיים בבית המשפט המחוזי קדם משפט. לדיון זה לא התייצבה המבקשת ולא התייצב בא כוחה, עו"ד בנימין לוי. עו"ד חן, ב"כ המבקשים 4-2, טען בתחילת הדיון כי הוא מייצג גם את המבקשת, במקום עו"ד לוי שנמצא בחו"ל, וזאת על פי בקשת בנה של המבקשת. בידי עו"ד חן היה כתב העברה מאת עו"ד מיכל סער, באת כוחם של המבקשים 4-2, אך הוא לא החזיק בייפוי כוח מטעם המבקשת.

בסיום הדיון ניתנה החלטת בית המשפט, בזו הלשון:

"הנתבעת 1 (המבקשת כאן – מ"נ ) ובא כוחה לא התייצבו לדיון, וכך גם הנתבע 5 (המבקש 5 כאן – מ"נ ). קודם שניתן פסק דין בעניינם, אשמע את תשובתו של עו"ד חן מטעם הנתבעים 2 עד 4, אשר לאחר שהסכימו לאמור בסעיפים 21 ו-22 לכתב התביעה בכפוף להחזרת התשלומים שבוצעו על ידם, במשך השנים ממועד חתימת ההסכם, ולא הגישו תצהיר לפי החלטתי מיום 3.7.2011 המפרט את התשלומים שביצעו, לא נותרה בפיהם טענת הגנה כלשהי שניתן לדון בה. לפיכך, יודיע עו"ד חן בתוך 7 ימים מהיום, באיזה טענות לדבריו יש לדון על פי כתב התביעה וכתב ההגנה, ולאחר מכן תינתן החלטה בהתאם" (להלן: ההחלטה השניה ).

8.

בקשת רשות הערעור שלפניי נסובה על שתי ההחלטות שפורטו לעיל.

עיקר טענות הצדדים

9.

המבקשים טוענים, כי משהתברר בשלב זה שהמשיב לא שילם את תמורת המגרש, היה מקום לדחות את תביעתו על הסף. כן נטען, כי היה מקום לקבל הבקשות לסילוק על הסף גם על בסיס העדר ההמצאה למבקש 5. המבקשים מבקשים, אפוא, להורות על דחיית התובענה על הסף. לחילופין מבוקש כי בית משפט זה יורה על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ועל ניהול התיק עד תום, לרבות שמיעת ראיות. בנוגע להחלטה השניה נטען, כי עו"ד חן אכן ייצג את המבקשת בדיון, כפי שהוצהר על ידו, ולפיכך לא היה מקום להחלטת בית המשפט ליתן פסק דין בהעדר התייצבות של המבקשת.

10.

המשיב בתשובתו סומך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לבקשות לסילוק על הסף. אשר להחלטה השניה – המשיב טוען כי אין בה פן אופרטיבי העלול לפגוע במבקשים. התיק נקבע להוכחות, ומכאן שהדיון בו יתנהל כמקובל, תוך שמיעת טענות הצדדים.

דיון והכרעה

11.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל בחלקו, כפי שאפרט.

12.

באשר להחלטה הראשונה – דין הערעור להידחות מטעמי בית המשפט המחוזי. בניגוד לטענת המבקשים, המשיב אינה "מודה" בתצהירו כי לא שולמה תמורה על ידו, אלא עומד על טענתו כי שילם את מלוא תמורת המגרש. השאלה אם בידי המשיב ראיות להוכחת טענתו זו, או אם אין בידיו ראיות, מהי המסקנה המתבקשת מכך - מקומה להתברר במסגרת התביעה, וטענות המבקשת בעניין אינן מצדיקות דחייה על הסף. כמו כן, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשת המבקשים להורות על הגשת תצהירי עדות ראשית. בית משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית לגבי אופן ניהולו של ההליך, ולא מצאתי טעם לחרוג מכלל זה במקרה שבפניי.

13.

בכל הנוגע להחלטה השניה – יש ממש בטענות המבקשים. אמנם, בישיבת קדם המשפט לא היה בידי עו"ד חן ייפוי כוח מטעם המבקשת, לא לטובתו ולא לטובת עו"ד סער. יחד עם זאת, קשה להתעלם מהצהרתו של עו"ד חן שמוצאת את ביטויה בפרוטוקול הדיון, כי הוא מייצג את המבקשת על פי בקשת בנה, בעקבות שהותו בחו"ל של בא כוחה, עו"ד לוי. טענות אלה נתמכות בהליך שלפניי על ידי עו"ד לוי, המייצג את המבקשת בהליך זה. אף המשיב בתשובתו אינו טוען כי עו"ד חן לא ייצג את המבקשת בישיבת קדם המשפט. מסקנתי היא, כי בנסיבות העניין, הפגם שבאי מסירת ייפוי כוח לעו"ד חן עובר לישיבת קדם המשפט, אין בו כדי להצדיק מתן פסק דין ללא שמיעת טענותיה של המבקשת – אם זו אכן כוונת ההחלטה שצוטטה לעיל, ובכך איני משוכנעת. יש לאפשר למבקשת להשמיע טענותיה במסגרת ההוכחות והסיכומים, וכך אני מורה. לאחר מתן החלטה או פסק דין, טענות הצדדים שמורות להם.

14.

החלטתי זו מייתרת את הבקשה לעיכוב ההליכים בבית המשפט המחוזי, ככל שהיא מתבססת על קיומה של בקשת רשות הערעור שבפניי. אשר לבקשה לעיכוב ההליכים עד להכרעה בערעור המבקשים בעניין פסלות, שהוגש ביום 26.10.2011

(ע"א 7826/11) – אין מקומה במסגרת בקשת רשות הערעור, אלא במסגרת הערעור בעניין הפסלות (תקנה 471ג(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

15.

הערעור מתקבל באופן חלקי, כאמור לעיל. אין צו להוצאות.