החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7957/02 רוזה גברי גואטה נ. בנק הפועלים בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה ערעור על החלטת רשם שדחתה בקשה לביטול פסק דין, מאחר שהערעור הוגש באיחור, והמניין מתחיל מיום מתן ההחלטה הדוחה. טענה עובדתית שנטענה לראשונה בערעור לא נשמעה, מאחר שלא הועלתה בפני הרשם. המערערת חויבה בשכר טרחה והוצאות בסך 3,000 ש"ח.

העובדות

המבקשת הגישה ערעור על החלטת רשם שדחתה בקשה לביטול פסק דין. ההחלטה הדוחה את הבקשה ניתנה ביום 14.10.01. המשיבים טענו כי הערעור הוגש באיחור, וטענה זו נמצאה נכונה. המערערת טענה לראשונה בערעור כי נודע לה באיחור על החלטת הביטול.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הערעור הוגש באיחור ביחס למניין הימים מיום מתן ההחלטה הדוחה את בקשת הביטול?
  2. 2.האם ניתן לטעון לראשונה בערעור טענה עובדתית שלא הועלתה בפני הרשם?

הלכות

  1. 1

    מניין הימים להגשת ערעור על החלטה דוחה בקשה לביטול פסק דין מתחיל מיום מתן ההחלטה הדוחה, והערעור שהוגש באיחור נדחה.

    ״מניין הימים להגשת הערעור יחל מיום מתן ההחלטה הדוחה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה עובדתית שלא הועלתה בפני הרשם אינה נשמעת בערעור.

    ״הטענה העובדתית לא תוכל להישמע משום שלא הועלתה בפני הרשם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור
  • איחור
  • מניין הימים
  • החלטה דוחה
  • בקשה לביטול פסק דין
  • החלטת הרשם
  • שכר טרחת עורך-דין
  • הוצאות משפט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית-המשפט העליון

ע"א

7957/02

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המערער

ת:

רוזה גברי גואטה

נגד

המשיבים

:

1. בנק הפועלים בע"מ

2. עוה"ד אילן פורת

ו/או חזי חכים ו/או סיגל

זר אביב-בת

3. הרצל גברי

4. חברה לפיתוח קרית

נורדאו בע"מ

ערעור

על החלטת רשם בית-המשפט העליון

מיום

11.6.02 בע"א 1427/02

בשם

המערערת: עו"ד מוטי בן-חיל

פסק-דין

בערעור זה - על החלטת הרשם עודד שחם למחוק את

הערעור שהגישה המערערת ביום 14.2.02, כנגד פסק-דין שניתן ביום 13.5.01 והחלטה

הדוחה בקשה לביטולו של פסק-הדין שניתנה ביום 14.10.01 - אין כל ממש. שכן, טענתה של

המערערת בתשובה לבקשת המשיבים 1 ו2- לדחייה על-הסף של ערעורה הייתה, כי מעיני

המשיבה נעלמה התקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, הקובעת כי

במקום שניתנה החלטה

הדוחה בקשה לביטול פסק-הדין, מניין הימים להגשת הערעור יחל מיום מתן ההחלטה הדוחה. ברם, נראה בעליל, כי המבקשת איחרה בהגשת הערעור אפילו החל מניין הימים בתאריך 14.10.01, שאז, כאמור, ניתנה ההחלטה הדוחה את בקשת הביטול.

בטענותיה בערעור על החלטת הרשם מעלה המערערת, לראשונה, טענה עובדתית ועל-פיה נודע לה באיחור על החלטת הביטול. עוד היא טוענת, כי ערעורה נמחק בשל נימוק שלא נטען על-ידי המשיבים.

הטענה העובדתית לא תוכל להישמע משום שלא הועלתה בפני הרשם. ואילו בטענה השניה אין כל ממש, שכן עיקר הוא, כי טענת המשיבים שהערעור הוגש באיחור - נמצאה נכונה לגופה.

הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיבים שכר טרחת עורך-דין והוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ז בתשרי תשס"ג

(3.10.02).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1מניין הימים להגשת ערעור על החלטה דוחה בקשה לביטול פסק דין מתחיל מיום מתן ההחלטה הדוחה, והערעור שהוגש באיחור נדחה.
  2. 2טענה עובדתית שלא הועלתה בפני הרשם אינה נשמעת בערעור.