ע"א 8022/04 ג'ומעה חוסין זבידאת נ. מדינת ישראל

1.ביום 27.10.04 החלטתי כי המבקש יפקיד סכום עירבון מופחת בסך 10,000 ₪. ביסוד החלטתי זו עמדה הקביעה כי הגם שסיכויי הערעור טובים הם, הרי שקיימת אי בהירות לגבי מצבו הכלכלי ובפרט לגבי הנכס נשוא הערעור עצמו. על יסוד זה החלטתי להפחית את הערבון כאמור. כעת מבקש המבקש לפנות בבקשה שנייה לבית המשפט, שעניינה לחזור ולשקול שוב את בקשתו לפטור מהפקדת עירבון. לחילופין, מבוקש להורות על הארכת המועד להפקדת עירבון עד ליום הדיון בערעור. לחילופי חילופין, מבוקש להאריך את המועד להפקדה ב - 45 ימים נוספים בהם יתאפשר לצדדים למצות את הליכי ההדברות ביניהם.

2.המבקש טוען כי בניגוד לאמור בתגובת המשיב הוא אינו הבעלים של חלקה מס' 2 גוש שומה 10474 כפי העולה מנסח הרישום של החלקה אותה הוא מצרף כעת. לדבריו, לא צירף את הנסח קודם לכן היות ולא חשב כי המשיבה תטען שהוא הבעלים של החלקה. כמו כן, מוסיף המבקש כי ניסה בכל דרך להשיג את הסכום אשר נקבע בהחלטה מיום 27.10.04 אולם נבצר ממנו מלעשות כן. זאת ועוד, המשיבה הזמינה אותו לישיבה ביום 30.11.04 ומשכך יתכן ולא יהיה צורך כלל בהפקדת עירבון. המשיבה מתנגדת לבקשה לעיון חוזר. לדבריה, המבקש אינו מעלה כל נימוק המצדיק עיון חוזר בבקשה לפטור מחובת הפקדת עירבון. אשר לבעלות הנטענת בחלקה מס' 2 גוש שומה 10474 הרי שאין מחלוקת כלל באשר לעובדה כי המבקש הוא הבעלים של החלקה. כך נקבע בהכרעתו של בית המשפט קמא, כך טוען המבקש בערעורו וכך הצהיר בתצהיר עדותו הראשית בהליך בבית המשפט קמא. זאת אף אם בנסח הרישום מופיעים קרובי משפחתו של המבקש כבעלים ולא הוא עצמו. בנוסף, המשיבה חוזרת על עמדתה כי אין ממש בערעורו של המבקש וכי קלושים סיכויי הערעור להתקבל. זאת ועוד, הישיבה אליה הוזמן המבקש נקבעה אך ורק לצורך יישום של פסק הדין של בית המשפט קמא. המשיבה כלל לא ידעה במועד זימון הישיבה, שהוגש ערעור על פסק הדין. כמו כן, הישיבה כלל לא התקיימה לאור הודעתו של המבקש כי לא יוכל להיות נוכח בה. לבסוף, המשיבה מתנגדת להארכת מועד להפקדת עירבון עד ליום הדיון בערעור, דבר המאיין במידה רבה את עצם הדרישה להפקדת עירבון וכן מתנגדת להארכת מועד להפקדת עירבון ב 45 יום היות ואין "הליכי הדברות" בין הצדדים. המשיבה אינה מתנגדת להארכת מועד של ימים ספורים נוספים לצורך התארגנות המבקש להפקדת עירבון.

3.לאחר עיון בבקשות, בתגובת המשיבה ובערעור, נחה דעתי כי דין הבקשות להדחות. לא מצאתי יסוד לשנות מהחלטתי הקודמת בנדון למרות האמור בטענות המערער. כעולה מעמדת המשיבה, יש יסוד איתן מספיק לבקשה שבפני לקבוע כי אכן המערער הוא בעל הנכס. הבקשה שבפני – השניה במספר – מבוססת כל כולה על עניין זה ואין בה כדי להבהיר את מצבו הכלכלי של המערער לאשורו. הפגישה בין המערער למשיבה עניינה יישום פסק הדין ולא כפי הנטען ייתור ההליך כולו. לא מצאתי יסוד לטענה לפיה אין למבקש כל יכולת לגייס את סכום הערבון המופחת שכבר נקבע לו. אשר על כן הבקשה נדחית. בהסכמת המשיבה, מוארך המועד להפקדת הערבון בימים מספר ואשר על כן הוא יופקד תוך 10 ימים מעת ההמצאה. בהיעדר הפקדה ידחה ההליך ללא התראה נוספת.