ע"א 8054/08 נח מרדכי לזר נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

במסגרת בירור בקשה לפטור מאגרה וערבון התעוררה השאלה בדבר דרך התקיפה של החלטת בית המשפט המחוזי, האם בדרך של בקשה לרשות ערעור או שמא בערעור בזכות. משיב 2 טען במסגרת תגובתו כי על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער בזכות, ולפיכך יש להורות למבקש להשלים את תשלום האגרה ולהפקיד ערבון כנדרש בערעור בזכות. בעקבות זאת הודיעו גם יתר בעלי הדין כי לשיטתם

ההליך הדיוני בו יש לנקוט הינו ערעור בזכות.

2.

מעיון בתיק בית המשפט עולה כי ההחלטה נשוא הערעור הינה החלטה של בית משפט של פשיטת רגל, אשר דחה את בקשת המבקש, המצוי בהליכי פשיטת רגל משנת 2003, ליתן לו צו הפטר בשלב זה. נקבע כי הבקשה הינה מוקדמת מדי, נוכח גובה הדיבידנד המוצע והעובדה כי ההצעה כוללת כספים שיוכלו להתקבל לקופת פשיטת הרגל ללא תשלום מס רק בחודש מרץ 2009. החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה מכוח סמכותו המיוחדת לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ-1980, כבית משפט לענייני פשיטת רגל. ההחלטה היא בגדר "צו בפשיטת רגל", כמשמעותו בסעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל. בהתאם לסעיף 182(ג) לפקודה המצוטט לעיל, מסלול התקיפה של "צו בפשיטת רגל" הוא באמצעות ערעור בזכות (ראו: רע"א 4569/91 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מו(3) 811). ההליך הדיוני הנכון הוא איפוא ערעור בזכות. סיווג ההליך ישונה בהתאם.

3.

מכאן לבקשה לפטור מאגרה וערבון. המבקש – שאינו מיוצג – טוען כי הינו עצמאי והכנסתו בשנה הנוכחית נמוכה מאוד. לבקשה צורף דו"ח רווח והפסד של עסקו של המבקש, המצביע על רווח של כ-9,000 ₪ על פני שמונה חודשים. משיב 2 מתנגד לבקשה. לטענתו, מתוך דוחות על הכנסות והוצאות שהמציא לידיו המבקש לשנת 2007, מחזור ההכנסות וההוצאות של המבקש עמד על כ- 28,500 ₪ לחודש. משיב 2 מוסיף וטוען כי הבקשה לפטור הנה סתמית ובלתי מפורטת. לבסוף, טעון משיב 2 כי סיכויי הערעור אפסיים. משיבים 1 ו-3 הצטרפו לעמדתו של משיב 2.

4.

בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון נדרש לשכנע שאין ביכולתו הכלכלית לשלם אגרה וערבון. כדי לעמוד בדרישה זו על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. במקרה שלפניי המבקש אמנם מוכרז כפושט רגל משנת 2005. על רקע זה ניתן להניח כי אין ברשותו נכסים משמעותיים. יחד עם זאת, צודקים המשיבים בטענתם כי המבקש לא העמיד תשתית ראייתית מלאה על בסיסה ניתן לקבוע כי אין באפשרותו לשלם אגרה ולהפקיד ערבון. הבקשה חסרה פירוט מלא של מקורות המחייה העומדים לרשות המבקש. לא צורפו לה מלוא האסמכתאות שהיו עשויות לשפוך אור אודות מצבו הכלכלי, כגון דפי חשבון בנק, חשבונות שוטפים ותלושי שכר. כן יצוין כי דו"ח רווח והפסד שהגיש המבקש כולל רכיב של שכר עבודה בסך של כ- 77,000 ₪, וזאת מבלי שהובהר למי שולם שכר זה.

5.

לכך יש להוסיף, ככל שהדברים נוגעים להפקדת הערבון, כי סיכויי ההליך גם הם אינם תומכים בהיעתרות לבקשה. מעיון בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, בהודעת הערעור ובתגובת המשיבים, נראה כי, על פני הדברים, סיכויי ההליך אינם גבוהים. בית המשפט המחוזי לא ראה הצדקה ליתן למבקש הפטר בשלב זה, בציינו כי הבקשה מוקדמת, אך הדבר אינו מונע ממנו לקבל הפטר מחובותיו בעתיד, לאחר שייקבע כי הבשילו התנאים לכך. במצב דברים זה, אין בידי לקבוע כי סיכויי ההליך מצדיקים פטור מלא מהפקדת ערבון. עם זאת, נוכח העובדה שהמבקש מוכרז פושט רגל, על כל המשתמע מכך, ולאור הנטייה להפעיל בדרך גמישה את סמכות הפטור בהליכים מסוג זה (ראו, ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361), יעמוד הערבון על סך של 4,000 ₪.

סיכומו של דבר, סיווגו של ההליך שבכותרת ישונה מבקשת רשות ערעור לערעור אזרחי. המבקש ישלם אגרה ויפקיד ערבון בסך 4,000 ₪ תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא צורך במתן התראה נוספת.