פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
8103/16 - א'
וערעור שכנגד
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המערער:
עו"ד אליצור פלד
נ ג ד
המשיבים:
1.
ד"ר אליהו שיפר
2. שיפר לי אור בע"מ
בקשת המערער לסילוק הערעור שכנגד על הסף
החלטה
לפניי בקשה מטעם המערער, הוא המשיב שכנגד (להלן: פלד ), לסילוק הערעור שכנגד שהוגש מטעם המשיב 1 (להלן: שיפר ) על הסף מחמת היעדר זיקה עניינית בין הערעור העיקרי לבין הערעור שכנגד. שיפר מתנגד לבקשה.
עיינתי עיין היטב במסמכים שבתיק ובכלל זה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בכתב הערעור, בכתב הערעור שכנגד, בבקשת הסילוק ובתגובה לה. בחינת בקשת הסילוק על רקע אמות המידה המקובלות בעניין זה אינה מותירה מקום לספק כי דינה להידחות, ואסביר בקצרה.
כידוע, דרישת הזיקה העניינית פורשה על ידי הפסיקה בהרחבה, באופן ש די בזיקה מצומצמת בהיקפה בין הערעור העיקרי לבין הערעור שכנגד. ואכן, "בשנים האחרונות השתרשה הדעה כי הערעור שכנגד יכול להתייחס לכל עניין הקשור בערעור העיקרי ואפילו מדובר בקשר ענייני רופף..." (דברים אלו, הנזכרים בספרם של ח' בן-נון וט' חבקין הערעור האזרחי
412 (מהדורה שלישית, 2012), צוטטו בהסכמה במסגרת פסק הדין
ב ע"א 2579/11
בנק הפועלים בע"מ נ' סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ , פיסקה 29 (29.6.2014). עוד ראו, ע"א 7891/13 רדוויל בע"מ נ' בתאור תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ (9.2.2014); ע"א 2266/14 ילין נ' אם תרצו ציונות או לחדול
(29.9.2014)).
בענייננו, הערעור והערעור שכנגד עוסקים באותה מסכת עובדתית - זכאותו של שיפר להשבת סכומים אשר הועברו ביתר, כך על פי הנטען, וזאת במסגרת הסכם הלוואה מיום 19.11.2002 אשר נחתם בין שיפר לבין דבל השקעות ונכסים מניבים בע"מ (להלן: דבל ). מן האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי פלד החזיק בנאמנות במניותיה של דבל וכן היה "...בא כוחה, המוציא והמביא של ענייניה..." ואף פתח עבורה חשבונות נאמנות (סעיף 1 לפסק הדין, וראו גם את הרקע העובדתי המפורט בפתח פסק הדין).
אכן, כל אחד מההליכים מתייחס להעברה שונה ולקביעות שונות של בית המשפט המחוזי. הערעור העיקרי מופנה כנגד הקביעה לפיה פלד נדרש להשיב לשיפר סכום של 100,000 ש"ח בגין העברה ביתר אשר בוצעה ביום 20.1.2003 לחברת קוסמוס, חברת בת של דבל. הערעור שכנגד, לעומת זאת, מופנה כנגד הקביעה לפיה לא עלה בידי שיפר להוכיח שההעברה בסך 831,500 ש"ח אשר בוצעה ביום 28.3.2003 לחשבון נאמנות על שם עו"ד כהן מהווה תשלום ביתר לדבל, ושיש לקשור בין סכום זה לבין סכום של 800,000 ש"ח אשר הועבר בסמוך לאחר מכן לחשבון על שם פלד. ואולם העובדה שכל אחד מהצדדים מפנה את ערעורו כנגד מקטע שונה מפסק הדין מובנת וטבעית, שהרי דרך כלל מערער ומערער שכנגד לא יהיו שבעי רצון מאותן קביעות הכלולות בהכרעה שניתנה בעניינם. אין בעובדה זו כדי לשלול קיומה של זיקה עניינית בין ההליכים, בוודאי נוכח הגישה המרחיבה הנוהגת בסוגיה זו, כמפורט לעיל.
בקשת הסילוק נדחית איפוא. פלד יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח לטובת שיפר בגין בקשה זו.
ניתנה היום, ז' באדר
התשע"ז (5.3.2017).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם