ע"א 8117/07 שמעון טרבלסי נ. האפוטרופוס הכללי

1.

לפניי בקשה לאשר לבנו של המערער 1 לייצג את המערער בהליך שבכותרת. המערער 1 טוען כי בשל קשיים כלכליים, אין הוא יכול להרשות לעצמו ייצוג על-ידי עורך-דין. נטען כי בנו, שלום טרבלסי, מלווה את המערער 1 בכל ענייניו המשפטיים ובקיא בהליכים שהתקיימו בתיק זה. על כן מבוקש כי ייצג את המערער 1 ויופיע בשמו בפני בית המשפט.

2.

אין בידי להיעתר לבקשה. נקודת המוצא בעניין ייצוג בעל דין היא תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), לפיה "כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על ידי עורך דין שהודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי הדין הכלולים ברשימה כאמור בתקנה 472א ייפוי כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין". מתקנה 472 לתקנות נובע שאין בעל דין יכול לתת הרשאה לאדם אחר לעשות בעבורו פעולה במשפט, אלא אם היה המורשה עורך דין, בהעדר הוראה מפורשת אחרת. ה וראות מפורשות אחרות, כאמור בתקנה 472, מצויות בפרק ד' לתקנות סדר הדין האזרחי. כך למשל מאפשרת תקנה 30 ייצוג תאגיד על-ידי מנהל התאגיד או פקיד שהורשה לכך. תקנה 32 מאפשרת ייצוגו של פסול דין על-ידי ידיד קרוב. אך אלה הם בגדר יוצאים מן הכלל, וככלל אין להתיר ייצוג בעל דין על ידי מי שאינו עורך דין. אכן "פרט ליוצאים מן הכלל, בעל דין שלא שכר לו עורך דין, חייב הוא עצמו לפעול במשפט ואין הוא יכול להסמיך אחר שאיננו עורך-דין – אפילו הוא משפטן – לפעול במקומו" (יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי , 216 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995); ראו גם בר"ע 206/75 נרסון נ' משה"ב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ , פד"י ל (2) 269).

3.

בבקשה שלפניי המערער 1 לא הצביע על כל הוראה מפורשת המאפשרת ייצוגו בידי בנו. כן לא הובא כל טיעון מדוע המערער 1 אינו יכול לייצג את עצמו בפני בית המשפט. במצב דברים זה, לא ראיתי מקום להתיר למר שלום טרבלס, בנו של המערער 1, לייצג את המערער 1.

הבקשה נדחית.