ע"א 817/00 מוחי אדין חאג' מוחמד נ. מישל סרוג'י

בפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון .

1.

ערעורו של המבקש הוגש ביום 31.1.00. ביום 10.2.00 נמסרה לבא כוח המבקש הודעה על קביעת ערבון ולפיה היה עליו להפקיד ערבון

תוך שלושים יום. המבקש לא עשה כן ואף לא הגיש (בשעתו) בקשה להארכת מועד. ביום 25.6.00 (למעלה משלושה חודשים לאחר חלוף המועד להפקדת ערבון ) ניתנה החלטתי בה נתאפשר למבקש ליתן טעם מדוע לא יידחה ערעורו עקב כך - בהתאם להוראות תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984 -.

2.

בתגובה הזדרז המבקש להגיש "בקשה להארכת המועד להפקדת ערבון

ובקשה לקבלת הערבון בהעדר תגובת המשיבים במעמד צד אחד". בבקשה נטען (בלא תצהיר) כי בעקבות מתן פסק הדין נשוא הערעור נקטו המשיבים הליכי הוצאה לפועל נרחבים נגד המבקש , כך שנבצר ממנו לגייס את כספי הערבון . עוד נטען (וגם זאת בלא תצהיר) כי המבקש הוא מובטל ואב למשפחה מרובת ילדים המתקיים מדמי אבטלה (אישור המוסד לביטוח לאומי שאמור היה להיות מצורף לעניין זה לא צורף). עוד טען המבקש כי, בסופו של דבר

גייס את כספי הפקדון

מקרובי משפחתו. לבקשה צורף שיק והעתק ממסמך שהוצא כנגד המבקש על ידי לשכת ההוצאה לפועל - בקשר עם גביית סך של 10,000 ש"ח לטובת המשיבים.

3.

המשיבים מתנגדים לבקשה. ראשית - מן הטעם שאינה נתמכת בתצהיר. שנית - הליכי ההוצאה לפועל שנקטו נגד המבקש לא העלו דבר, כך שממילא לא מנעו הליכים אלה מן המבקש את גיוס כספי

הערבון . שלישית - למיטב ידיעת המבקשים, למבקש בנים בגירים היכולים לסייע לו.

4.

דין הבקשה להידחות. כבר נפסק, כי אי הפקדת ערבון במועד מהווה פגם הדבק בהליך, אשר אינו עניין של מה בכך (בש"א 2005/97 אפרים יהושע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , לא פורסם). פגם זה ניתן אמנם לריפוי ולמחילה במקרים הראויים. אולם על מי שמבקש לתקנו מוטלת החובה להראות כי הטענות שבפיו מצדיקות את העדפת עניינו על פני עניינו של הצד שכנגד שלא להאריך שלא לצורך את מעורבותו בהליך שיזם המבקש ועל פני העניין הציבורי במניעת הארכתם של הליכים שלא לצורך. לעניין זה צריך המבקש להציב, לכל הפחות, טיעון מפורט הנתמך בתצהיר וסותר את ההנחה כי מחדלו נבע מרשלנות או זלזול (וראו: (בש"א 3780/98

גיא רוזן ואח' נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות , פ"ד נב (3) 625). המבקש לא עמד בנטל זה. טענותיו אינן מפורטות ואינן נתמכות בתצהיר או במסמכים. אפילו הייתי מקבל את כל טענותיו ככתבן וכלשונן (ובהיעדר תימוכין לטענות אין, כאמור, סיבה כי אנהג כך), עדיין אין בטענות המבקש מענה לשאלה מדוע לא הגיש מבעוד מועד בקשה להארכת מועד להפקדת הערבון או לשאלה מדוע לא ניתן היה לגייס את כספי

הערבון מקרוביו של המבקש במועד - ולא בעיתוי הנוכחי, לאחר שהערעור נרשם לדחייה. בנסיבות אלו איני מוצא מקום להיענות לבקשה להארכת מועד והיא נדחית.

לפיכך, ומשלא הופקד ערבון , הרי בהתאם להוראות תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984 - אני מורה על דחיית הערעור.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ש"ח.