פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
8218/12
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערערים:
1. איתן מזרחי
2. עינת מזרחי
נ ג ד
המשיבים:
1. אברהם אסא
2. מינהל מקרקעי ישראל
3. משרד הבינוי והשיכון
4. מרכז המשבצות
5. לשכת רישום מקרקעין
6. פורמלי בורגתא
מוש
ב
עובדים להתיישבות חקלאית
בקשה להוצאת מוצג
החלטה
1.
המשיב 1 עותר להוצאת מוצג ג' - תצהיר של מודד אשר הוגש בגדר הליך אחר (להלן: תצהיר המודד ) - מתיק מוצגי המערערים.
המשיב 1 מציין בבקשתו כי המערערים ניסו להגיש מוצג זה עוד בבית המשפט קמא, אך בית המשפט לא התיר זאת.
בתגובה שהגישו המערערים טוענים הם כי יש לדחות את הבקשה. לטענתם בבית המשפט קמא הגישו את פסק הדין שניתן בהליך בו הוגש תצהיר המודד ובגדרו יש התייחסות מפורשת לאותו תצהיר. לטענתם בנסיבות אלו ועל פי הגיונם של דברים ראוי להציג גם את התצהיר בפני ערכאת הערעור, והם מדגישים כי לכך חשיבות מיוחדת נוכח הקשר בין אותם הליכים לשיטת המשיב 1.
2.
לאחר שעיינתי בחומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
בהתאם להלכה הנוהגת ניתן להציג בבית משפט שלערעור אך ורק מסמכים אשר הוצגו והתקבלו כראיה כדין בערכאה הדיונית, ועיון בפסיקה מלמד כי עת הועלתה טענה לעניין קבילותה של ראיה בערכאה הדיונית המבחן המנחה הינו האם ניתנה החלטה פוזיטיבית על אי קבילותה של ראיה ועל הוצאתה מתיק בית המשפט - אז אין בעל הדין רשאי להציגה בבית המשפט שלערעור מבלי שניתנה לו רשות לכך (ראו: ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ ואח' נ' אברמוביץ' , פסקה 6 (6.8.2006); ע"א 3955/05 הרב נחמן צוקר נ' עיריית פתח תקווה (9.2.2006)), ואילו במקרה בו לא ניתנה הכרעה מפורשת בטענה שהועלתה בעניין קבילות הראיה רשאים בעלי הדין להציג את הראיה בבית המשפט שלערעור (ראו: ע"א 6530/11 מוסדות תורה ושלום נ' עיריית ראש העין (14.11.2012); ע"א 7505/00 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' סואעד , פסקה ג' (26.11.2001); ע"א 3590/08 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ נ' פת , פסקה 3 (7.4.2010)).
במקרה דנן הפנה המשיב 1 להחלטת בית המשפט קמא מיום 14.2.2012 אשר ניתנה במסגרת שלב ההוכחות עת בא-כוחו התנגד לכך שלתצהיר שהוגש צורף תצהיר המודד. עיון בפרוטוקול ובהחלטה מלמד כי בית המשפט קבע כי "לתצהיר עדות ראשית מטעם העד, איתן מזרחי, לא צורף שום תצהיר של מודד בשם טלאווי. גם אין צורך לצרפו עכשיו, מכיוון שאם המדובר בעד או במומחה שאיננו מעיד, לא ניתן להגיש את תצהירו בצורה כזאת. בכפוף לכך, נ/7 על כל שאר נספחיו מתקבל".
מהאמור עולה כי תצהיר המודד לא שימש חלק מחומר הראיות בבית המשפט קמא, ולמעשה המערערים אינם חולקים על כך בתגובתם, ובהינתן האמור ובשים לב להלכה הנוהגת כמפורט לעיל, המערערים אכן לא היו רשאים לצרפו כמוצג לתיק המוצגים. טענות המערערים בעניין זה לעניין חשיבותו של תצהיר המודד לצורך בירור אחת הסוגיות שבמחלוקת מקומן אפוא במסגרת בקשה להוספת ראיה, אותה רשאים הם להגיש, אך אין בה כדי להצדיק צירופה של ראיה שלא היתה חלק מחומר הראיות.
אשר על כן הבקשה מתקבלת. המזכירות תשיב לידי המערערים את תיק מוצגיהם והם יגישו תיק מוצגים מתוקן ממנו יוצא מוצג ג', בתוך עשרה ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיהם. בתוך אותו מועד רשאים המערערים להגיש בקשה להוספת ראיה.
המערערים יישאו בהוצאות המשיב 1 בסך של 1,500 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ז בשבט תשע"ד (28.1.2014).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת