ע"א 8257/17 פלוני נ. אסותא מרכזים רפואים בע"מ

השופטת י' וילנר:

1.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים ושמענו את טיעוניהם בדיון שהתקיים לפנינו, דעתנו היא כי אין להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. שוכנענו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכן כי הממצאים שנקבעו תומכים במסקנות המשפטיות של פסק הדין. עוד שוכנענו כי אין לגלות בפסק הדין כל טעות שבחוק או ביישומו.

2.

בית המשפט המחוזי בחן וניתח היטב את העדויות ואת התשתית הראייתית שהונחה לפניו, וכן העדיף את עמדת המומחים מטעם המשיבים על פני המומחים מטעם המערערים. כמו כן, אימץ בית המשפט המחוזי את חוות הדעת מטעם מומחי בית המשפט. על סמך כל אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא הוכחה התרשלות הצוות הרפואי במעקב ההיריון.

3.

כידוע, הכלל הוא כי ערכאת הערעור לא תתערב בממצאי עובדה ומהימנות אותם קבעה הערכאה המבררת על יסוד הראיות ושמיעת העדויות שלפניה, אלא במקרים חריגים ביותר (ראו: ע"א 9749/01 פלוני נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית , פסקה 6 (12.12.2002); ע"א 3132/14 קרבצוב נ' מלח הארץ בע"מ , פסקה 7 (18.6.2015); ע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' מולר , פסקה 45 (25.9.2016); ע"א 1815/16 פלוני נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 8 (3.1.2018)). זאת במיוחד כאשר התשתית העובדתית והמסקנות אשר נקבעו מבוססות על חוות דעתם של מומחים מקצועיים, ובמיוחד אם אותם המומחים העידו לפני הערכאה המבררת (ראו: ע"א 5131/10 אזימוב נ' בנימיני , פסקה 12 (7.3.2013); ע"א 6953/12 כהן נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 6 (17.7.2014)). הוא הדין גם במקרים בהם הערכאה המבררת העדיפה את חוות דעתו ועמדתו של מומחה אחד על פני המומחה השני (ראו: ע"א 6936/09 יהודה נ' כללית שירותי בריאות , פסקה 9 לפסק דינו של השופט י' עמית (5.3.2012), והאסמכתאות שם; ע"א 4484/11 פלוני נ' משרד הבריאות , פסקה 20 (18.2.2013); ע"א 8777/12 ד.ג נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (6.4.2014)). הדברים נכונים ביתר שאת במקרים בהם בית המשפט בוחר לאמץ את חוות דעתם של המומחים מטעמו (ראו: ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי , פ"ד לט(4) 185, 192-191 (1985); ע"א 916/05 כדר נ' הרשינו

(28.11.2007); ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ , פסקה 21 (27.7.2008)).

4.

המקרה שלפנינו אינו נמנה עם החריגים לכלל. כאמור, פסק דינו של בית משפט המחוזי מפורט ומנומק היטב, ומבוסס על ממצאים שבעובדה ובמהימנות ועל חוות הדעת המומחים מטעמו, ולא ראינו להתערב בקביעותיו ובמסקנותיו.

5.

לאור האמור, אנו דוחים את הערעור ומאמצים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על נימוקיו, לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הערעור נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.