ע"א 8276/17 עמוס קוצר נ. ארז חבר, עו"ד

1.

בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת

א' לושי- עבודי ) בפש"ר 1648-09 מיום 5.7.2017 ומיום 25.7.2017, בגדרן הוחלט, בין היתר, על הגדלת צו התשלומים שהושת על המבקש.

2.

בבקשת עיכוב הביצוע נטען, כי הערעור מתמקד בשאלה משפטית אחת, והיא אם רשאי היה בית המשפט המחוזי להגדיל את צו התשלומים, שכן על צו התשלומים הקודם הוסכם בין הצדדים, ולהסכמה ניתן תוקף של החלטה. בית המשפט המחוזי השיב על שאלה זו בחיוב, ואילו המבקש סבור כי בכך שגה. המבקש סבור כי לנוכח היבט משפטי זה, סיכויי הערעור גבוהים; באשר למאזן הנוחות, נטען כי לא ייגרם לקופת הכינוס נזק אם ביצוע ההחלטה יעוכב עד להכרעה בערעור, ואילו עליו הדבר יכביד.

3.

המשיבים סבורים שיש לדחות את הבקשה. סמכותו של בית המשפט לסטות מהחלטה שנתן, מבוססת היטב בדין; לגופו של עניין, יש הצדקה להגדיל את צו התשלומים, כמפורט וכמנומק בהחלטות בית המשפט; ושעה שעסקינן בסעד כספי בר-השבה, גם מאזן הנוחות נוטה לחובת המבקש. עוד צוין, כי החלטות בית המשפט בדבר הגדלת צו התשלומים ניתנו לפני כשנה, אולם המבקש אינו ממלא אחר צו התשלומים המוגדל, ובקשתו זו הוגשה בשיהוי ניכר. די בחוסר ניקיון כפיים זה על מנת להורות על דחיית הבקשה.

4.

הצדק עם המשיבים; דין הבקשה להידחות. לכאורה, די בכך שהמבקש אינו ממלא אחר ההחלטה שאת ביצועה הוא מבקש לעכב, על מנת שלא להעתר

למבוקשו. ברם, אין צורך להכריע בכך. סיכויי הערעור על החלטה בדבר הגדלת צו תשלומים, בשל טיבה העובדתי של בקשה כזו, בלאו הכי אינם מן המשופרים; בזהירות אציין כי סוגיית סמכותו של בית המשפט לשנות מהחלטה קודמת, הגם שזו נתנה תוקף להסכמת הצדדים, אינה מכריעה את הכף. גם מאזן הנוחות אינו מצדיק עיכוב ביצוע של סעד כספי. לא די לטעון שלקופת הכינוס לא יגרם נזק מעיכוב הביצוע; יש להבהיר מהו הנזק שייגרם למבקש מביצוע ההחלטה. המבקש הסתפק באמירה כללית וסתמית שלפיה הדבר "מכביד ביותר על המבקש ומביאו לסף של מצוקה כלכלית". ברם, מעיון בהחלטות בית המשפט המחוזי ובקביעותיו העובדתיות עולה תמונה אחרת לחלוטין, והמבקש אינו מנסה להשיג על תמונה עובדתית זו.

5.

הבקשה נדחית אפוא בזאת. המבקש ישא

בהוצאות הנאמן ובהוצאות הכנ"ר , בסך של 1,500 ₪ לכל אחד מהם.