ע"א 8289/99 מיכאל זנוא נ. אבשלום סויסה

בפני הצעת ערובה במקום ערבון.

1.המבקש נפגע בתאונת עבודה, בעת שעבד בנגרייה שבבעלות המשיב מס' 1. הצדדים הסכימו ביניהם אודות האחריות לנזק ואודות גובה הנכות הרפואית שנגרמה למבקש (24.5%). המחלוקת שנותרה היתה באשר לגובה נזקו של המבקש ובהקשר זה - להשתכרותו עובר לתאונה. ערעורו של המבקש מופנה אך כנגד קביעות בית המשפט באשר להשתכרותו בעבר וכנגד גובה הפיצויים שנפסקו לו בהקשר זה.

2.הבקשה שבפני היא בקשתה להמרת הערבון הנדרש בערבות צד ג', חשמלאי העובד בעירית ירושלים. זאת מן הטעם שמצבו הכלכלי של המבקש דחוק ביותר בעקבות התאונה שעבר, הוא אינו עובד ועליו לפרנס שלושה ילדים.

3.המשיב מס' 1 אינו מתנגד לבקשה. המשיבה מס' 2 מתנגדת לה. לטענתה קיבל המבקש כ - 220,000 ש"ח מכח הוראותיו של פסק הדין נשוא הערעור. סכום זה מיועד לכסות את נזקי העבר והעתיד גם יחד - כך שאין להניח, כי אין בידיו הכספים הדרושים להפקדת ערבון. מה גם שהמבקש מקבל קיצבת נכות מן המוסד לביטוח לאומי. עוד טוענת המשיבה מס' 2, כי המבקש לא מסר כל פרטים אודות מצבו הכלכלי או אודות מצבו של הערב המוצע.

4.דין הבקשה להידחות. הטענות בדבר מצבו הכלכלי של המבקש נטענו בלא כל פירוט ובלא שנתמכו בתצהיר או במסמכים כלשהם. עובדה זו עומדת למבקש לרועץ במסגרת בקשתו. מה גם שכפי שעולה מפסק הדין נשוא הערעור ומתגובת המשיבה מס' 2 קיבל המבקש לאחרונה סכומי כסף ניכרים העולים פי כמה על סכום הערבון שהוא נדרש להפקיד. בנסיבות אלו, כשל המבקש בנסיונו להוציא עצמו מגדרו של הכלל לפיו מוטלת חובה על מערער להבטיח את הוצאות המשיבים בערובה אמינה וזמינה.

5.הואיל ומעיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה, כי למעשה היריבות האמיתית בהליך היא בין המבקש למשיבה מס' 2, לא מצאתי אפשרות להתחשב בהסכמת המשיב מס' 1 כעילה להפחתה יחסית של סכום הערבון. אי לכך, אני מורה, כי המבקש יפקיד את הערבות שהושתה עליו תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.