ע"א 8298/11 קלמן רוטברד נ. אהוד ילין

מונחת לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט מ' יפרח), אשר קיבל תביעתם של המשיבים 1 ו- 2 כנגד המערער וכנגד המשיב 3, וחייב כל אחד מן הנתבעים בתשלום סכום-כסף (המערער חויב בתשלום סכום של קרוב למיליון וחצי ₪, וכן חויב – ביחד ולחוד עם המשיב 3 – בתשלום הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין בסך של 45,000 ₪).

הבקשה המקורית לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון הייתה חסרה פירוט הולם ולא נתמכה באסמכתא כלשהי. אפשרתי למערער להשלים את בקשתו. השלמת-טיעון אכן הוגשה, אך דא עקא, עדיין חסרה תשתית עובדתית וראייתית מלאה לעניין מצבו הכלכלי של המערער ולעניין יכולתו לגייס את הסכום הדרוש.

המערער טוען כי נקלע למצב כלכלי קשה – "עד לפת לחם", כלשונו – וכי רובצים על כתפיו חובות כבדים (שכולם נובעים מהעסק עם המשיבים). המערער גם מצרף רשימת תיקים בהוצאה לפועל. המערער טוען כי מזה זמן רב אין לו הכנסות, כי הוא מתגורר אצל אימו, וכי אינו נושא בתשלום הוצאות כלשהן (האם, לדבריו, מסייעת לו). נתונים אלה מופיעים גם ב"שאלון וכתב ויתור על סודיות", שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל לצורך בירור יכולתו הכלכלית. ואולם, טענות אלה של המערער אינן נתמכות במסמכים אובייקטיביים; המערער אינו מצרף ולוּ תצהיר של אימו, שיאשש את הנטען בבקשה ויתמוך במסקנה כי המבקש אינו יכול להפקיד עירבון בעזרת סביבתו הקרובה. יודגש, כי הדיון שנקבע בהוצאה לפועל לצורך חקירה בדבר יכולתו של המערער, לא התקיים בסופו של דבר, וממילא אין בהחלטתה של רשמת ההוצאה לפועל מיום 21.7.2011 – המצורפת לבקשה שלפניי – כדי ללמד על יכולתו הכלכלית של המערער (עוד יוטעם כי הדיון לא התקיים מסיבות הקשורות לבא-כוחו של המערער דאז, והמערער ביקש פרק זמן נוסף כדי לפנות לעורך-דין אחֵר ).

לאור האמור, אף מבלי להעמיק חקר בשאלת קיומו של נכס מקרקעין שהמערער לא הצהיר עליו (ולוּ נכס שרובץ עליו עיקול), ובשאלות-תמיהות נוספות שהועלו על-ידי המשיבים בתגובתם – אין בידי לקבוע כי הורם הנטל המונח על כתפיו של המערער להוכחת חוסר יכולת כלכלית. יש לזכור כי "המבקש פטור מהפקדת עירבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון" (בש"א 4807/11 מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (טרם פורסם, 29.6.2011)); כמו כן, הלכה היא כי "לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). המערער לא הניח את הפירוט והתיעוד הדרושים כדי לעמוד בנטל הרובץ עליו – נטל כבד במיוחד נוכח טענתם של המשיבים כי המערער נמנע באופן עקבי מלשלם הוצאות שנפסקו לחובתו בהליכים משפטיים (לרבות בפסק-הדין נשוא הערעור).

סוף דבר: אין בידי להורות על מתן הפטור המבוקש. עם זאת, בנסיבות העניין, איני רואה לקבוע עירבון בסכום של 50,000 ₪ - כפי שמבקשים בתגובתם המשיבים 1 ו- 2. סבורני כי בשקלול הנסיבות והחומר שלפניי יש לחייב את המערער לשלם את האגרה בגין הליך הערעור, וכן להפקיד עירבון בסך של 20,000 ₪, תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר תשלום והפקדה כאמור יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.