ע"א 8323/06 ימין יעקב נ. פקיד שומה תל אביב 3

1.

בית המשפט המחוזי בל-אביב דחה את ערעור מס הכנסה שהגישו המערערים ומכאן הערעור שבפנינו.

2.

קביעת המס בעניינם של המערערים נעשתה בגין הפרשי הון בלתי מוסברים לגבי התקופה שבין 1989 ל-1998. המערערים ניסו להסביר את ההפרשים על יסוד הלוואות שניתנו על ידי שני אחים של המערער 1. יש לומר כי הגרסה העובדתית בעניין זה עברה שינויים. לגבי הלוואה בסכום של 360,000 ש"ח נטען פעם אחת כי ההלוואה ניתנה על ידי האח פלוני ולאחר מכן נטען שהנושה הוא האח אלמוני. בפנינו נטען שוב כי מדובר באח פלוני. השינויים בגרסה מובילים בהכרח לדחייתה.

3.

בצד העניין העובדתי הועלו טענות נוספות, שאף אותן לא ניתן לקבל. לכאורה ברור, כי התייצבותו של המערער 1 בבית המשפט המחוזי הייתה אף על דעתה של אשתו, היא המערערת 2. לא הועלתה כל טענה כי בני הזוג מסוכסכים ביניהם. במצב דברים זה אין לקבל כיום את טענתה של המערערת 2 כי לא הוזמנה לדיון וכי לפיכך יש לדון מחדש בעניינה.

4.

בעת הדיון בערעור בבית משפט קמא לא היו המערערים מיוצגים. עם זאת, בשלבים מוקדמים יותר של ההליך הם היו מיוצגים. ערעור המס הוגש עוד בשנת 2002. הדיון נדחה מספר פעמים. לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט לקיים את הדיון, ומדובר בשנת 2006, ולא לדחותו פעם נוספת.

5.

אף לא מצאנו בסיס לטענה המבקשת להתבסס על פסק הדין בע"א 552/02 חנני נ' פקיד שומה חיפה (לא פורסם, 18.4.05). במקרה דנא לא נתקיימו נסיבות מיוחדות שיצדיקו ייחוס חלק מן ההכנסה לשנים "סגורות". זאת ועוד, הנטל להוכיח כי יש לייחס את ההכנסה לשנים "סגורות" מוטל על הנישום (ע"א 9650/05 פרוינד נ' פקיד שומה ת"א 4 (לא פורסם, 7.8.08). ברי, כי המערערים לא עמדו בנטל זה.

6.

התוצאה היא שדין הערעור להידחות וכך מוחלט. המערערים ישאו יחד ולחוד בשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.