ע"א 8324-23 ע"א 8324-23

1.הערעור דנא נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ת' אברהמי) בת"א 36870-01-20 מיום 31.8.2023, בגדרו נדונו תביעה ותביעה שכנגד בדבר תוקפם של הסכמים הקשורים לזכויות בנכס מקרקעין.

2.ביום 16.4.2024 הגישו המשיבים בקשה להורות על הוצאת מוצג 7 ממוצגי המערערות ועל מחיקת הסעיפים בהודעת הערעור המתייחסים לאמור במוצג. מוצג 7 הוא בקשה לצירוף שלוש ראיות נוספות באיחור שהגישו המערערות (התובעות קמא) במהלך דיוני ההוכחות בהליך קמא (להלן: הבקשה לצירוף הראיות), ובהן חוות דעת שמאית משנת 2014 (להלן: חוות הדעת השמאית) וחשבונית של המודד סיני גורדון מיום 17.9.2017 (להלן: חשבונית המודד).

3.לבקשה לצירוף הראיות, אשר הוגשה כאמור לבית המשפט קמא, צורפו הראיות עצמן שצירופן לתיק בית המשפט התבקש. המשיבים התנגדו לצירוף חוות הדעת השמאית וחשבונית המודד, וכן טענו כי יש לדחות את הבקשה לצירוף ראיות מאחר שלבקשה צורפו הראיות עצמן, וזאת בניגוד להלכה הפסוקה שלפיה אין לצרף לבקשה לצירוף ראיות חדשות את הראיות עצמן שצירופן מבוקש.

4.בהחלטתו מיום 7.11.2021 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה לצירוף הראיות באופן חלקי, כך שצירופה של אחת הראיות הותר וצירופן של חוות הדעת השמאית ושל חשבונית המודד נדחה. בשים לב לתוצאה האמורה, בית המשפט המחוזי קבע כי אינו נדרש להכריע בשאלת צירופן של הראיות עצמן לבקשה, אך ציין קיימות פסיקות שונות בערכאות הדיוניות בדבר השאלה אם הכלל שלפיו אין לצרף לבקשה לצירוף ראיות חדשות בערעור את הראיות שצירופן מבוקש חל גם בעת הגשת בקשה לצירוף ראיות נוספות באיחור בערכאה הדיונית.

5.לטענת המשיבים, מאחר שחוות הדעת השמאית נפסלה כראיה בהליך קמא, המערערות לא היו רשאיות לצרפה כחלק ממוצג 7 שצורף לערעורן מבלי שניתן לכך אישור מבית המשפט, שכן מדובר בראיה חדשה בערעור.

6.בתשובתן לבקשה טוענות המערערות כי מוצג 7 הוא הבקשה לצירוף הראיות בשלמותה, כפי שהוגשה לבית המשפט קמא, ומשכך אין להורות על הוצאתו מתיק בית המשפט ואין להורות על מחיקת סעיפים בהודעת הערעור המתייחסות אליו.

דיון והכרעה

7.כידוע, בעל דין רשאי להגיש לערכאת הערעור מסמכים שנועדו להוכיח עניין שבעובדה רק אם המסמכים הנדונים התקבלו כראיה בערכאה הדיונית או אם ניתנה בבית המשפט שלערעור החלטה המתירה את הגשתם כראיה (ראו: תקנה 134(ב)(2) ותקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות); עע"מ 1418/21 ציקורל המרה בינלאומית בע"מ נ' רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (6.6.2021)). כמו כן, בעל דין אינו רשאי לכלול התייחסות לראיה חדשה בכתבי טענותיו כל עוד לא הוחלט להתיר את הגשתה, ואין הוא רשאי לצרפה לבקשותיו או לערעורו (ראו: הנחיה 7(ב)(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010; ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה, פסקה 3 (2.5.2005); עע"מ 7856/17 ליבוביץ נ' עיריית תל אביב- יפו, פסקה 4 (26.12.2018); ע"א 4133/18 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדר (2.9.2019); בר"מ 4413/23 מדינת ישראל רשות המיסים נ' נוימן (11.9.2023)).

8.במקרה הנדון, מוצג 7 כולל את חוות הדעת השמאית ואת חשבונית המודד אשר צירופן כראיות לא הותר בהליך קמא. העובדה שמסמכים אלה צורפו לבקשה לצירוף ראיות שהוגשה בהליך קמא לא יכולה לשמש כ"מסלול עוקף" לכללים הדיוניים הנזכרים לעיל, באופן שמאפשר צירוף מסמכים שנדחו מלשמש כראיות בהליך קמא כמוצגים בהליך הערעורי. קבלת טענות המערערות בהקשר זה תוביל לריקונן מתוכן של התקנות וההנחיות הנזכרות ושל הפסיקה העקבית בעניין זה (ראו והשוו: ע"א 5347/14 גולדבלט נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, פסקה 3(א) (30.7.2015); ע"א 8526/19 דיאליט בע"מ נ' הרר (4.1.2021); ע"א 2333/21 פלוני נ' המרכז הרפואי "וולפסון" (19.9.2021)).

9.על רקע האמור, ומאחר שחוות הדעת השמאית וחשבונית המודד לא התקבלו כדין כראיה בהליך קמא, לא היה מקום לצרפן לתיק המוצגים מטעם המערערות או להתייחס למסמכים אלה באופן ישיר בכתבי הטענות.

10.אשר על כן, המזכירות מתבקשת להשיב למערערות את הודעת הערעור ואת כרך המוצגים (כרך ג'). המערערות יגישו את כרך המוצגים ללא המסמכים שנפסלו כראיות בהליך קמא ואת הודעת הערעור ללא התייחסות למסמכים אלה בגוף הטענות, וזאת עד ליום 23.5.2024. המערערות רשאיות להגיש בקשה לצירוף ראיות חדשות בערעור, ככל שהן מעוניינות בכך, והיא תידון לגופה.

המערערות יישאו בהוצאות המשיבים בסך 1,500 ש"ח.