ע"א 8340/00 רוחמה רובינשטיין נ. עין טל (1983) בע"מ

המשיבים 1 ו2- (להלן: רוזנברג) הגישו בשנת 1983 לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה כנגד המבקשות בגין הפרת פטנטים בתחום ההשקייה, וזאת לאחר שרוזנברג רכשו מן המשיבה 3 (להלן: החברה המשותפת) - שהוקמה כחלק מהסכם בין המשיב 2 לבין המבקשת 1 (להלן: הסכם השיתוף), ונקלעה להליכי פירוק - את כל נכסיה, ובכללן את זכויותיה בפטנטים אלו.

בית-המשפט המחוזי קבע בפסק-דין חלקי שניתן בשנת 1993 כי הזכויות בפטנטים שייכות לרוזנברג, וכי המבקשות הפרו זכויות אלה.

המבקשות הגישו ערעור לבית-משפט זה על פסק-הדין החלקי, ובגידרו טענו כי הזכויות בפטנטים כלל לא הועברו לרוזנברג מכיוון שלא נכללו בנכסי החברה המשותפת עם כניסתה להליכי פירוק. ערעור זה נדחה בתאריך 10.6.99.

הדיון בתביעה הוחזר איפוא לבית-המשפט המחוזי אך על-מנת שיחושבו נזקיהם של רוזנברג כתוצאה מהפרת המבקשות את זכויות רוזנברג בפטנטים במהלך הזמן הרב שחלף.

לאחר שנדחה ערעור המבקשות, ובעקבות הסדר דיוני שנערך בין הצדדים לצורך הארכת המועדים הרלוואנטיים, הגישו רוזנברג לבית-המשפט המחוזי כתב-תביעה המתקן את הסכום הנתבע.

או אז הגישו המבקשות לבית-המשפט המחוזי, בין היתר, הודעות צד שלישי כנגד המשיבים 4 ו5-, שהיו מפרקי החברה המשותפת (להלן: המפרקים), שבגידרן טענו, בעיקר, כי המפרקים התרשלו כלפיהן בנזיקין, הפרו את חובתם וגרמו להן לנזק של 420,000 ש"ח.

בית-המשפט המחוזי החליט כי יש לדחות על הסף את ההודעות שנשלחו למפרקים, וזאת מן הטעם שעילות התביעה המפורטות בהן התיישנו.

המבקשות הגישו לבית-משפט זה ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי והגישו בפניי בקשה לעיכוב ההליכים שנקבעו להמשך הדיון בבית-המשפט המחוזי עד שיתברר ערעורן.

לא אוכל לקבל בקשה זו. שכן, ההליך שבגידרו שלחו המבקשות הודעות למפרקים כצדדים שלישיים איננו כרוך בהכרח בהליך שבו המבקשות הן נתבעות. זאת, בעיקר לנוכח העובדה שמדובר בצדדים שונים ובעילות תביעה שונות. יוצא, כי המשך התנהלות ההליך שבו המבקשות הן נתבעות - ואשר במסגרתו, כאמור, הדיון מתמקד אך בשאלת גובה הנזק - ממילא אינו פוגע כלל ביכולתן של המבקשות לנהל את תובענתן כנגד המפרקים בהליך נפרד, אם אכן יתקבל הערעור שהגישו לבית-משפט זה.

הבקשה נדחית.