ע"א 8348/99 פנינה הופ נ. ידיעות תקשורת בע"מ

1.המבקשת תובעת מן המשיבים כי יפצו אותה בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה בעטיין של פרסומים שיש בהם לשון הרע הפוגעת בה.

בכתב ההגנה שהגישו טענו המשיבים, בין היתר, כי העובדות אשר פורסמו על ידם הן אמת ויש בהן עניין לציבור. הפרסומים נשוא כתב התביעה, כך טענו בכתב ההגנה, מוגנים מכוח הוראות הסעיפים 13(5),(7),(9),(10), (11) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה1965-, מכוח סעיף 14 לחוק ומכוח הסעיפים 15(2),(4),(6),(11) לחוק.

המבקשת פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה להעברת נטל הבאת הראיות, בשל שסברה כי המשיבים מודים בכל העובדות המקימות את עילת התביעה.

בית המשפט קמא לא נעתר לבקשה וקבע כי אין בכתב ההגנה משום הודאה בכל העובדות המקימות את עילת התביעה. על החלטה זו עותרת המבקשת ליתן לה רשות ערעור.

2.המחלוקת בין הצדדים הובאה כבר לפתחו של בית משפט זה בעבר, בערעור שהגישה המבקשת על החלטה קודמת של בית המשפט קמא, שעל פיה נתחייבה לתקן את כתב התביעה בנימוק שאינו מגלה עילה.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי כתב התביעה מגלה עילה ולפיכך לא היה מקום לחייב את המבקשת לתקן אותו.

היום היא טוענת כי משנקבע כבר כי כתב התביעה מגלה עילה ולאור האמור בכתב ההגנה, ומשהמשיבים מודים בכך שפרסמו את הפרסום המיוחס להם, ואף מבקשים לפטור אותם מאחריות בטענה שעומדת להם הגנה, עובר נטל הראיה אליהם.

3.עיון בכתב ההגנה מלמד כי אין בו, על-פי לשונו, משום הודאה בכל העובדות וכלולות בו הכחשות המתייחסות לפריטים מסויימים בכתב התביעה ובמיוחד לעניין זהות המפרסם ושולחיו. יתכן שהכחשות אלה ניתנות להפרכה בנקל והעובדה שהן נכללו בכתב ההגנה עשויה להיות מובאת בחשבון פסיקת ההוצאות, אלא שבכך אין כדי לשנות מן העובדה שאין בכתב ההגנה משום הודייה בכל העובדות המקימות את עילת התביעה. ומכל מקום, אם אכן ניתן להסיר את אותן הכחשות מעל פני המחלוקת בנקל, לא יהיה בעובדה שהתובעת תפתח בהבאת הראיות, כשלעצמה כדי לשנות מהתוצאה שנטל העברת הראיות יועבר, בשלב זה או אחר, אל המשיבים.

המבקשת סבורה גם כי כתב ההגנה כולל טענות עובדתיות חילופיות בניגוד להוראת תקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-, אם אכן כך הדבר יש בידה תרופה מתאימה לכך במסגרת התקנות.

התוצאה היא שלא ראיתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.