ע"א 8358/17 טאהא אלמאזה נ. תמאם דיאב אבראהים

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

1.

לאחר עיון במכלול החומר שבתיק, הצענו לבא-כוח המערערת לשקול אם הוא עומד על ערעורו, בין השאר, נוכח העובדה שבינתיים הבן שניהל בפועל את ההליך בשם אמו, המערערת, רכש את הקרקע, נשוא הערעור – מהמשיבים 4-2.

עוד הסתבר מהחומר שבפנינו וכן מדברי בא-כוח המערערת שעתה התגלעה מחלוקת בין: הבן הנ"ל לבין: אמו המערערת, בתה המתגוררת עמה ויתר האחים במשפחת המערערת. בהקשר זה הבהרנו שהיה והסכסוך בין בני המשפחה הנ"ל יגיע לערכאות – זכויות וטענות של כל הצדדים הללו תהיינה שמורות להם, כאמור בפיסקה 4 שלהלן.

2.

בא-כח המערערת הודיע בתגובה כי הצעת בית המשפט הנ"ל הוגנת בעיניו ומקובלת על המערערת וביקש שלא נשית הוצאות עליה בהליך שלפנינו.

3.

בא-כוח המשיבים 4-2 מסר כי בשים לב לשינויים שחלו בבעלות על המקרקעין – הוא מבקש להבהיר שאין למרשיו הנ"ל עוד כל אינטרס בקרקע וכל סכסוך עתידי בין בני משפחת המערערת איננו אמור להתייחס אל המשיבים הנ"ל ובכל מקרה זכויות וטענות מרשיו שמורות להם, מה גם שהתובענה שעליה נסוב הערעור נדחתה בדין, לשיטתו, ולא היה מקום לערעור. יחד עם זאת הוא השאיר לשיקול דעת בית המשפט את נושא ההוצאות בהליך שלפנינו, אך לא היה מוכן לוותר על ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי הנכבד לטובת מרשיו, שטרם שולמו לדבריו. עקב כך ביקש בא-כוח המשיבים שההוצאות שטרם שולמו כאמור יועברו למרשיו מתוך כספי ההפקדה שהופקדו לצורך הבטחת ההוצאות בערעור.

4.

נוכח כל האמור לעיל - הערעור נדחה ללא צו להוצאות בהליך שבפנינו. למערערת ולשאר בני המשפחה עומדים כל זכויותיהם וטענותיהם לגבי הליכים עתידיים, אם יתנהלו ביניהם (ורק ביחסים ביניהם – ממצאי פסה"ד, נשוא הערעור –

לא יהיו מחייבים), ואולם ביחס למשיבים, אם מסיבה כלשהי הם יגררו להליכים שכאלה – פסק הדין, נשוא הערעור, יהיה חלוט.

5.

בנסיבות המכלול – שבהן המשיבים מכרו את המקרקעין לבנה של המערערת – לא ראינו לנכון ליתן הוראה בהליך שבכותרת לגבי העברת ההוצאות שלא שולמו לידי המשיבים מתוך כספי הפיקדון שהופקדו לצורך הבטחת הוצאות בהליך שבפנינו, ובהקשר זה זכויות וטענות כל הצדדים שמורות להם.