ע"א 8376/10חברת מוניות הטייסים בע"מ נ. מיכאל סילקו

1.

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן), לפיה התקבלה תביעת המשיב ונקבע כי על המבקשת לרשום את המשיב כבעל מניה במסמכי החברה ברשם החברות.

המבקשת הינה חברה להפעלת מוניות. המשיב רכש בשנת 1993 מניה המאפשרת לו להפעיל מונית, אך הוא לא מימש את זכותו על פי המניה. משביקש לממש את זכותו סירבה המבקשת לבקשתו בטענה שהוא אינו הבעלים של המניה.

הוגשה המרצת פתיחה בבית משפט המחוזי בתל אביב. לאחר שמיעת ראיות, פסק בית משפט המחוזי לטובת המשיב. נקבע שגרסתו לא הופרכה ובהתאם חויבה המבקשת לרשום את המשיב כבעל מניה בחברה. על רקע האמור, הוגש ערעור בפני בית משפט זה, יחד עם הבקשה שבפניי.

לטענת המבקשת סיכויי הערעור טובים. לשיטתה, פסק הדין מבוסס על מסמכים שאינם קבילים. עוד נטען כי התובענה התיישנה והוגשה בשיהוי וחוסר תום לב קיצוניים. נטען, כי רישום המניה על שם המשיב עשוי להביא למצב בלתי הפיך אשר לא ניתן יהיה לשנותו במידה והערעור יתקבל. כבעלים של המניה, יוכל המשיב, למכור את המניה או לשעבדה. בנוסף, הוא יוכל להצביע באסיפות של המבקשת, לבחור בעלי מניות אחרים לתפקידים ואף להיבחר לתפקידים שונים. רישומו כבעל מניה עלול להפר את האיזון הקיים בין בעלי המניות, באופן בו יוכל להשפיע על החלטות חשובות שיקבעו באסיפת המבקשת.

מנגד סבור המשיב כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. נטען כי המבקשת לא פירטה בתצהירה אילו החלטות הרות גורל עומדות להתקבל באסיפה ואילו נזקים יכולים להיגרם אם תינתן למשיב זכות הצבעה. הודגש כי המשיב הינו אחד מתוך 37 בעלי זכות הצבעה ועל כן לא ברור כיצד קול בודד יפר את האיזון בחברה. באשר לסיכוי הערעור נטען כי הסיכוי הינו תיאורטי בלבד לאור העובדה שמדובר בפסק דין שמכריע בשאלות עובדתיות.

2.

המבקשת לא שכנעה בבקשתה כי סיכוי הערעור נוטים לטובת קבלת הבקשה. זאת לנוכח הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת והכלל לפיו אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים אלו, אלא במקרים חריגים. באשר למאזן הנוחות ולטענה כי הותרת המצב על כנו עלול לפגוע בטובת החברה. לא מצאתי כל בסיס עובדתי לקבל את עמדת המבקשת. יצוין, כי

דיני החברות מצוידים בכלים משפטיים שמגנים על החברה מפני קבלת החלטות שאינן משרתות את האינטרס שלה. לא זו אף זו. בית משפט המחוזי שדן בבקשה לעיכוב הביצוע, נעתר לה באופן חלקי. נקבע, כי המשיב לא יוכל להעביר את המניה לצד ג' במישרין ובעקיפין עד להכרעה בערעור. סבורני, כי החלטה זו מאזנת היטב בין האינטרסים של שני הצדדים ודי בה בשלב זה.

3.

לאור האמור הבקשה נדחית בזאת. החלטת בית משפט המחוזי עומדת בעינה. המבקשת תשא בהוצאות המשיב בסך 3,000 ש"ח.