ע"א 8406/09 אי.סי.אמ יצרני מיזוג אויר בע"מ נ. משה ישראל

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ו' אלשיך, סגנית-נשיאה) שניתנה במסגרת הליכי פירוק של המערערת (להלן: החברה ), ולפיה בוטלה עיסקה למכירת מדחסי מזגנים בין החברה-המוכרת, לבין המשיב 1- הקונה. בהחלטה נקבע כי מפרק החברה נמנע מלבדוק את המדחסים טרם ביצוע העיסקה; כי בדיעבד התברר כי במחסני המשיבה 2 בהם אוחסן ציוד החברה, לא נמצאים מרבית המדחסים נשוא העיסקה; וכי בנסיבותיו החריגות של המקרה, מצדיק הדבר את ביטול העיסקה. בהתאם לכך נפסק כי המפרק ישיב לידי המשיב 1 סך של 170,000 ₪ ששולמו בעד המדחסים שלא היו קיימים במחסנים בפועל, בתוספת שיפוי על ההוצאות שנגרמו למשיב 1 כנגד הצגת קבלות; ואילו המשיב 1 ישיב למפרק את אותם חלקי ציוד שקיבל לידיו – אם קיבל – במסגרת העיסקה. עוד נקבע כי ככל שיש לצדדים טענות נוספות זה כנגד זה (בעיקר טענות הנוגעות למשיבה 2 שבמחסניה אוחסן ציוד החברה), עליהן להתברר במסגרת תביעה אזרחית ולא במסגרת של בקשה למתן הוראות.

2.

בבקשה שלפניי ביקש מפרק החברה לפטור את החברה מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בגין הערעור שהוגש. נטען כי החברה נעדרת יכולת כלכלית לממן את תשלום האגרה ואת הפקדת העירבון, וכי חובות החברה לנושיה עולים לאין שיעור על הסכומים המצויים בקופת הפירוק. צוין כי לחברה חובות בגין הוצאות כינוס הנכסים והוצאות הפעלת החברה בפירוק אשר אושרו על ידי בית המשפט שלפירוק ועל כן אין קופת הפירוק יכולה לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת העירבון. בקופת הפירוק מצויים, כך נטען, סך של 570,000 ₪ בלבד – מתוכם כ- 200,000 ₪ שהמחלוקת בגינם היא נשוא הערעור – וכי כספים אלה "ראויים לחלוקה" בגין הוצאות הפירוק והוצאות משפטיות שונות לפי פירוט שהוצג. עוד נטען כי החברה נעדרת נכסים למי מוש

וכי לא ניתן לגייס את כספי העירבון מנושי החברה. לבסוף נטען כי לערעור סיכוי ממשי להתקבל והוא מעלה שאלות משפטיות כבדות משקל המצדיקות ליבון לגופו של עניין. בבקשה הודגש כי מפרק החברה קיבל את אישורו של בית-המשפט שלפירוק להגשת הערעור נשוא ההליך שבכותרת.

3.

המשיב 1 התנגד לבקשה. לפי הטענה בפרשה אחרת ביקש מפרק החברה שלפניי פטור מהפקדת עירבון, ובקשתו נדחתה בין היתר מן הטעם שהמפרק לא הוכיח העדר יכולת כלכלית של החברה להפקדת סכום העירבון (ראו: רע"א 2549/09 חברת אי.סי.אם יצרני מיזוג אויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (לא פורסם, 10.6.2009)). לטענת המשיב 1, הטעמים המפורטים בהחלטה הנ"ל באשר להעדר הוכחה בדבר אי יכולתה הכלכלית של החברה להפקיד את כספי העירבון, נכונים גם לנסיבות המקרה דנן. עוד נטען כי סיכויי הערעור להתקבל אפסיים. המשיבה 2 הותירה את בקשת הפטור מאגרה ומהפקדת עירבון לשיקול-דעתו של בית-המשפט בהתחשב בכך שלפי טענתה העניין אינו נוגע לה. המשיב 3 - כונס הנכסים הרשמי - לא ראה להביע עמדה לעניין הבקשה לפטור מאגרה, ולא התנגד לבקשה לפטור מהפקדת עירבון.

4.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. בעל-דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון מחמת מצבו הכלכלי, נדרש לשכנע כי אין ביכולתו לשלם אגרה ועירבון באמצעות פריסת תמונה מלאה ועדכנית בדבר מצבו הפיננסי. אכן, כאשר בעל-הדין המבקש פטור כאמור הינה חברה המצויה בהליך של פירוק, אין קושי להניח כי מצבה הכלכלי אינו בטוב. יחד עם זאת, גם בנסיבות כאלה אין לחברה שבפירוק פטור אוטומטי מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. על החברה ומפרקה מוטל הנטל לפרוש לפני בית-המשפט תשתית מלאה בדבר העדר היכולת הכלכלית וכן לצרף אסמכתאות מתאימות אשר יעידו על כך. בלא הוכחה כאמור, לא קמה הצדקה להחצין את עלות האגרה על כלל הציבור, או להעמיד את בעל-הדין שכנגד בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו בהליך אם כאלה תיפסקנה.

5.

בנסיבות העניין שלפניי, לא עמד מפרק החברה בנטל הנדרש על-מנת להוכיח את העדר יכולתה הכלכלית של החברה. מן הבקשה שלפניי עולה כי בקופת הפירוק מצויים סכומי כסף העולים לאין שיעור על הסכומים הנדרשים לצורך תשלום האגרה והפקדת העירבון. העובדה שנטען כי הכספים "ראויים לחלוקה" בגין הוצאות פירוק החברה אין בה כדי להצדיק את מתן הפטור המבוקש, מה גם שלא הוצגה אסמכתא לכך שבית-המשפט שלפירוק אישר את ייעודם של הכספים לפי הפירוט שנמסר בתצהירו של המפרק. בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי קופת הפירוק נעדרת יכולת כספית לממן את תשלום האגרה ואת הפקדת העירבון (ראו והשוו: רע"א 2549/09, פס' 5). בהקשר זה יצוין כי המפרק טען כי חיוב קופת הפירוק בתשלום אגרה ועירבון "נוגד את האינטרס הציבורי והמטרות שלשמן קיימות הוראות הדין במצב של חדלות פירעון". טענה זו אין בידי לקבל. יש לזכור כי למרבית בעלי-הדין היוזמים הליכים ערעוריים ישנם משאבים כלכליים מוגבלים ומטבע הדברים, החיוב בתשלום אגרה ובהפקדת עירבון גורע מיכולתם להשתמש במשאביהם הכלכליים למטרות אחרות. בסופו של יום, הגשת הליך ערעורי ותשלום הכספים הכרוכים בכך נגזרים מסדרי העדיפות של בעל-הדין יוזם ההליך. כאשר חברה בפירוק יוזמת הגשת ערעור משמעות הדבר היא כי מפרק החברה היה בדעה כי הגשת הערעור תשרת את אינטרס כלל הנושים אותם הוא מייצג. לפיכך, על דרך הכלל מוצדק כי הנושים שהינם הנהנים הפוטנציאליים של זכייה בהליך, ישאו במחיר הגשת הערעור על-ידי תשלום האגרה והפקדת העירבון מקופת הפירוק המיועדת לפירעון חובותיהם.

6.

אוסיף כי בכל הנוגע לבקשת הפטור מהפקדת עירבון – מלבד הפירוט בדבר מצבה של קופת הפירוק, נדרש גם פירוט בשאלה האם ניתן לגייס את כספי העירבון מסביבתה הקרובה של החברה, עליה נמנים בעלי המניות והמנהלים, וכן נושי החברה שהם כאמור הנהנים הפוטנציאליים מהזכייה בהליך (ראו: רע"א 8970/07 הגות הספר היהודי 1995 בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 15.11.2007), פס' 4). בבקשה שלפניי אין התייחסות לשאלת האפשרות לגייס את כספי העירבון מבעלי המניות ומהמנהלים של החברה. אשר לנושי החברה - בבקשתו ציין המפרק כי בנק הפועלים בע"מ הינו נושה מובטח של החברה אשר היקף החובות כלפיו עומד על 30 מיליון ש"ח, וכי לבנק זכות להחזר הוצאות הפירוק בהיקף של כשני מיליון ש"ח - לרבות בגין נכונותו של הבנק לשאת בהוצאות משפטיות בגין הליכים שונים בהם מעורבת החברה. נטען כי נוכח היקף ההשקעה של בנק הפועלים בהוצאות הפירוק של החברה עד כה, הרי בהפקדת כספים נוספים יהיה כדי להוסיף על ההוצאות בהם נשא הבנק בעבר ואשר טרם הושבו לו וספק אם יושבו בעתיד. עוד צוין כי הבנק ביקש שהמפרק ימצה תחילה את הליך הבקשה שלפניי. ייאמר מיד כי לא ניתן להסתפק בדברים אלה כדי לפטור את החברה מהפקדת עירבון. על רקע המעורבות והעניין שגילה בנק הפועלים בהליכי הפירוק של החברה ונכונותו "לתרום" עד כה להליכים המשפטיים בהם החברה מעורבת, לא ניתן הסבר משכנע מדוע יימנע הבנק מלסייע כעת במימון העירבון. ההסבר לפיו הבנק כבר תרם את תרומתו ואין לדרוש ממנו הוצאות כספיות נוספות, אין די בו והוא עשוי לעורר תהיות בדבר הערכת הבנק את סיכויי הערעור ואת התועלת הגלומה בו לקופת הפירוק. מכל מקום, בנסיבות העניין לא שוכנעתי כי המפרק מיצה עד תום את האפשרויות להסתייע בנושים לצורך הפקדת העירבון (ראו והשוו: ע"א 10120/07 אורי נ' כץ (לא פורסם, 22.9.2008), פס' 16). אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, באתי למסקנה כי לא הוכח כדבעי העדר יכולת כלכלית מצד החברה לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת העירבון. די בכך כדי לדחות את בקשת הפטור שלפניי, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי ההליך שבכותרת.

7.

בסיום דברים אלה יוער כי המפרק הדגיש בטיעוניו כי בנסיבות המקרה דנן ניתן אישור בית-המשפט שלפירוק להגשת הערעור. לטענת המפרק, יש ליתן לאישור זה משקל רב במסגרת הבקשה לפטור מהפקדת עירבון. בהתייחס לטענה זו יצוין כי בנסיבות בהן בית-המשפט שלפירוק התיר הגשת ערעור על החלטתו, עשוי הדבר ללמד לכאורה כי לדעת בית-המשפט שלפירוק, אין מדובר בערעור סרק. עם זאת, אין בקיומו של האישור הנ"ל כדי ללמד דבר באשר לקיומה או להעדרה של יכולת כלכלית מצד החברה שבפירוק לשאת בהפקדת כספי העירבון בגין הגשת הערעור. הנה כי כן, אין לומר כי אישור מטעם בית-המשפט שלפירוק להגשת ערעור על החלטתו, משמעותו כי יש מקום לפטור מהפקדת עירבון בגין הגשת הערעור. הדבר ייבדק על-פי אמות-המידה המהותיות החלות בסוגיה ובהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה לגופו.

8.

בשולי הדיון יוער כי המשיב 1 טען בתגובתו כי היה מקום לדחיית הבקשה לפטור מאגרה על הסף שכן המערער נמנע מלצרף את המדינה כמשיבה לבקשה. טענה זו דינה להידחות שכן כבר נפסק כי אין חובה שבדין לצרף את המדינה להליך שעניינו בסוגית האגרה, אף שאין מניעה לצרפה בנסיבות בהן מתעוררת שאלה עקרונית או שאלה שעשויות להיות לה השלכות רחבות על גבייתן של אגרות בית-משפט. לא אלה נסיבות המקרה שלפניי (ראו: דברי השופט גרוניס בע"א 10537/03 מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט – המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות) נ' יש-גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ , פ"ד נט(1) 642, פס' 7 (2004)).

9.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, הבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדחית. בהתחשב בהיקפו של הערעור; בהתחשב בכך שבית-המשפט המחוזי נמנע מפסיקת הוצאות; ובשים לב לעמדת המשיבים 2-3 כאמור לעיל; ראיתי להעמיד את העירבון על סך של 10,000 ש"ח אשר ישמשו כערובה להוצאותיו של המשיב 1 בלבד. תשלום האגרה והפקדת העירבון ייעשו תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך במתן הודעה נוספת.