ע"א 8416/10 אורנה מולין סנדרוב נ. עו"ד אביחי דרזנר-כונס הנכסים

בשנת 1986 רכשו המבקשת ובעלה דירה, כאשר מרבית סכום הרכישה מומן על ידי המשיבים הפורמאליים, שהם הוריה של המבקשת, בדרך של הלוואה כנגד רישום משכנתא על סך של 150,000 ש"ח בצמוד למדד תשומות הבניה. המשכנתא, שנרשמה במרשם המקרקעין, טרם בוטלה. לאחר שאביה של המבקשת נקלע לקשיים כלכליים מונה לו כונס נכסים בהוצאה לפועל על מנת לממש את זכויותיו מכוח שטר המשכנתא. בתגובה, הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו במסגרתה ביקשה להצהיר על בטלות המשכנתא מאחר ולטענתה החוב נפרע זה מכבר ולחלופין קוזז בגין מגורי ההורים בדירה.

בפסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' גייפמן ), כי התביעה להצהיר על בטלות המשכנתא נדחית, אך המבקשת רשאית לקזז מסכום חוב המשכנתא את חיובי שכר הדירה של הוריה, בסך 2,000 ש"ח לחודש, החל מיום 1.10.2005 ועד למועד הפינוי של ההורים מהדירה כפי שיקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל.

על פסק הדין הגישה המבקשת ערעור לבית משפט זה (ע"א 8416/10) וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביום 28.12.2010 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה.

מכאן הבקשה שבפניי, בגדרה טוענת המבקשת, בין היתר, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא עיכב את פסק דינו חרף הסכמת הצדדים, גם אם מדובר בהסכמה שאיננה מלאה; כי סיכויי הערעור שהוגש גבוהים; וכי מאזן הנוחות נוטה באופן מכריע לטובתה כיוון שהנזק שייגרם לה כתוצאה מאכיפת פסק הדין הוא נזק בלתי הפיך, בין היתר, של פגיעה בזכות הקניינית בדירה ופינוי הוריה הקשישים מביתם.

המשיבים, מצדם, מסכימים לבקשה לעיכוב ביצוע אך זאת בכפוף לכך שפסיקת בית המשפט המחוזי בעניין זכאות המבקשת לקזז מסכום חוב המשכנתא את חיובי שכר הדירה של הוריה לא תחול החל ממועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי ועד להכרעה בערעור בבית משפט זה.

בתשובתה לתגובת המשיבים טוענת המבקשת כי היא מסכימה להצעת המשיבים אך זאת רק בתנאי שמדד תשומות הבנייה הצמוד לחוב המשכנתא לא יחול בתקופה שבה יעוכב פסק הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבים ובתשובת המבקשת לתגובת המשיבים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

כאמור, המשיבים, בתגובתם מיום 18.1.2011, הסכימו לבקשה לעיכוב ביצוע, אך זאת בתנאי כי חוב המשכנתא לא יקטן כתוצאה מהגשת הערעור עקב קביעת בית המשפט המחוזי לפיה יש למבקשת זכות לקזז מהחוב את שכר הדירה עד למועד הפינוי. תנאי זה בו התנו המשיבים את הסכמתם נראה כתנאי הגיוני בנסיבות העניין שכן אין כל סיבה כי חובה של המבקשת כלפי המשיבים יקטן אך בשל העובדה שבחרה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לעומת זאת, התנאי שהציבה המבקשת להסכמתה, לפיו מדד תשומות הבנייה הצמוד לחוב המשכנתא לא יחול במשך הערעור אינו הגיוני ואין בידי לקבלו.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת, בכפוף לכך שלמבקשת לא תהיה זכות לקזז מחוב המשכנתא את חיובי שכר הדירה החל מיום הגשת הערעור לבית משפט זה (16.11.2000) ועד ליום בו יינתן פסק דין בערעור.

לאור נסיבות המקרה יישא כל צד בהוצאותיו.