ע"א 8426/10 שמואל מרדכי שוורץ קטין נ. ד"ר מלאך דניאל

בבית המשפט המחוזי מרכז נתבררה תביעת רשלנות רפואית שהגישו המערערים נגד המשיבים, עקב כך שהמערער 1 נולד, למרבה הצער, כשהוא סובל מתסמונת דאון וממומים בלבו. בית המשפט דחה את התביעה. על פסק-דין זה הוגש הערעור שבכותרת, ובגדרו – בקשה לפטור מהפקדת עירבון. בקשה זו האחרונה היא המונחת לפניי.

אין בידי להיעתר לבקשה במלואה. על בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות את הוצאותיו, לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחה של חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון, וקיום סיכויים טובים להליך. כדי לעמוד בתנאי הראשון על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. בענייננו, אני מעמיד לנגד עיני את מצבו הרפואי הקשה של המערער 1, ואת הקשיים וההוצאות שבוודאי נלוות לכך. אולם אין בידי לקבוע כי התשתית העובדתית שהונחה לפניי מספקת לצורך מתן פטור מעירבון.

לדברי המערערים, המערער 3 (האב) מקבל גמלה חודשית ממשרד הביטחון בסכום של כ- 9,700 ₪, ואילו המערערת 2 (האֵם) אינה עובדת. בחשבונות הבנק של בני הזוג (בנק הדואר) מתועדת יתרת זכות מצטברת של כ- 6,000 ₪, וברשותם דירה (מ מוש כנת) ורכב שנרכש בסיוע משרד הביטחון. המערערים אינם מציינים מהם הסכומים המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי עבור המערער 1. כמו-כן, תדפיסי חשבון הבנק שהוגשו בתמיכה לבקשה מתייחסים לתקופה קצרה בלבד ולא מתועדת בהם הפקדת הגמלה שהמערער 3 מקבל לידיו מדי חודש. ברי אפוא כי אין בדפי חשבון אלה כדי להציג תמונה מלאה. זאת

ועוד, בתצהירו של המערער 3 נטען בלשון כללית כי אין למערערים אפשרות להסתייע בסביבתם הקרובה לצורך גיוס סכומי העירבון, אולם בכגון דא – כך נפסק לא פעם - "לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" (דברי כבוד השופט נ' הנדל בבש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). המערערים לא הגישו תיעוד כלשהו בעניין זה, ולא התייחסו, למשל, למצב הכלכלי של ילדיהם הבגירים.

קושי מיוחד אני מוצא בעובדה שהחסרים הנזכרים לעיל נתגלו גם בבקשת הפטור שהגישו המערערים בהליך קודם שיזמו – רע"א 2334/10. בהחלטתי מיום 10.5.2010 עמדתי על החסרים האלה ועל נפקותם, והנה, גם בבקשה שלפניי התמונה (החלקית) חוזרת על עצמה. עובדה זו אומרת דרשני ומעמידה בספק את עצם יכולתם של המערערים להצביע על קושי כלכלי אמיתי להפקיד עירבון. עוד אציין כי ברע"א 2334/10 קבעתי כי על המערערים להפקיד עירבון בסך של 5,000 ₪. בהליך שבכותרת ראוי לקבוע סכום גבוה יותר, ולוּ מן הטעם שבזו הפעם לא מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים, כי אם בערעור על פסק-הדין שהכריע בתביעה.

די באמור, אף מבלי שאוסיף ואדרש לטענות נוספות שהעלו המשיבים ולשאלת סיכויי ההליך, כדי להוביל למסקנה כי אין מקום למתן פטור מהפקדת עירבון בהליך זה. עם זאת, לאור מהות ההליך ובשים לב לבחירתו של בית המשפט המחוזי שלא לחייב את המערערים בתשלום הוצאות בשל הנסיבות הקשות "ולפנים משורת הדין", ראיתי לנכון אף אני, ולוּ לפנים משורת הדין, להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 10,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.