ע"א 8431/06 ממשין חברה להנדסה בע"מ נ. פואד עראם חברה לבנין ופיתוח בע"מ

השופט א' גרוניס:

1.

המשיבה 1 ( להלן – החברה) נמצאת תחת משטר של הסדר נושים. המערערת הגישה תביעת חוב לנאמן, הוא המשיב 2. תביעת החוב נדחתה. ערעורה של המערערת נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הנשיאה ב' גילאור). מכאן הערעור שבפנינו.

2.

בערעור הציגה המערערת שלוש טענות:

א.

הנאמן לא קיים דיון כהלכתו בתביעת החוב.

ב.

הנאמן הסתייע לצורך בדיקת החוב באדם מסויים שנתן בעבר שירותים לחברה והלה אף הגיש תביעת חוב, ועל כן נגוע הוא בניגוד עניינים.

ג.

פסק הדין שדחה את הערעור על החלטת הנאמן טעון ביטול בשל פסלות של כבוד הנשיאה מלשבת בדין.

לדעתנו אין לקבל אף אחת מן הטענות ולפיכך יש לדחות את הערעור.

3.

בין המערערת לבין החברה נתקיימו יחסים מסחריים. החברה התחייבה לבנות עבור המערערת יחידות דיור בפרויקט כלשהו. החברה שיעבדה לטובת בנק לאומי את זכותה לקבלת כספים מן המערערת. משהחברה נקלעה לקשיים היא עתרה לצו הקפאת הליכים ואכן ניתן צו כאמור. בהמשך אף אישר בית המשפט המחוזי הסדר בין החברה לבין נושיה. המערערת הגישה לנאמן תביעת חוב (כך עשתה גם המשיבה 4) שנדחתה. המערערת טענה בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי על החלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב, כי הנאמן לא קיים הליך נאות של בירור תביעת החוב וכי לא ניתנה לה זכות טיעון. כידוע בעת שמפרק או נאמן בודק תביעת חוב ממלא הוא תפקיד שיפוטי (ע"א 505/62 שותפות אחים מאיר נ' מפרק חברת אשראי לעם בע"מ (בפירוק) , פ"ד יז 833 (1963)). ברור עם זאת, כי אין המפרק או הנאמן חייב לקיים את כל כללי הדיון שעל פיהם דן בית משפט בתובענה. הטענה שהעלתה המערערת בעניין זה הייתה כללית ביותר ובלתי מפורטת. עצם העובדה שלא נערך דיון בעל פה בנושא תביעת החוב בפני הנאמן אינה פוסלת את החלטתו, במיוחד לאור העובדה שלא נטען כי המערערת ביקשה להתייצב בפני הנאמן. יתירה מזו, בשלב מסוים אף פנה הנאמן למערערת ונתן לה הזדמנות להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בתביעת החוב, אך זו לא המציאה כל מסמך נוסף. נוסיף על כך, כי החלטתו של הנאמן הינה מפורטת ומשתרעת על פני תשעה עמודים.

4.

כאמור, הנאמן הסתייע במומחה לצורך בדיקתה של תביעת החוב. מתברר, כי המומחה האמור שימש כמפקח עבודה מטעם החברה בעת שביצעה את הפרויקט עבור המערערת. בית המשפט המחוזי אישר את העסקתו של המומחה על ידי הנאמן.

המומחה הגיש תביעת חוב בסכום של 90,000 ש"ח והנאמן אישר סך של 57,000 ש"ח. מדובר בתשלום עבור שירותים שנתן לחברה. הנשייה המאושרת הכוללת עולה על 2 מיליון ש"ח. יצוין, כי בפני בית המשפט המחוזי לא העלתה המערערת, בעת הדיון בערעורה, את הטענה כי המומחה היה אף נושה של החברה. אין לקבל את הטענה בדבר פסלותו של המומחה. זאת, משום שהטענה בדבר היותו נושה לא הוצגה בפני בית המשפט המחוזי. מכל מקום, הנתונים המספריים שצוינו אינם מצדיקים את פסילתו של המומחה מלשמש בתפקיד. טענתה של המערערת בנושא חייבת הייתה להיות מועלית בשלב מוקדם של ההליכים ואף אז כנראה שלא הייתה מתקבלת.

5.

בית המשפט המחוזי נתן את פסק דינו ביום 11.9.06. חודשים מספר לאחר מכן הוגשה בקשה לביטול פסק הדין בטענת פסלות של כבוד הנשיאה של בית המשפט המחוזי. הבקשה נדחתה ביום 21.5.07. הטענה התבססה על העובדה שבן זוגה של כבוד הנשיאה הינו שותף במשרד עורכי דין המייצג את בנק לאומי. בעקבות דחייתה של הטענה הוגש ערעור פסלות לבית משפט זה (ע"א 4602/07). הערעור נדחה על ידי כבוד הנשיאה ד' ביניש ביום 16.7.07. בפסק הדין שניתן בבית משפט זה נקבע, כי הואיל וטענת הפסלות הועלתה לאחר שניתן פסק הדין הרי הדרך הנכונה להעלותה הינה בגדר ערעור על פסק הדין. ואכן כתב הערעור תוקן ברשות והוספה לו טענת פסלות.

6.

מן החומר שהוצג בפנינו עולה כי למערערת היה ידוע טרם הדיון בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי שכבוד הנשיאה אינה דנה בעניינים הנוגעים לבנק לאומי. בהחלטה מיום 5.9.05, בעניין שהמערערת הייתה צד לו, כתבה כבוד הנשיאה כי "במידה ולבנק לאומי עמדה לעצם העניין לא אוכל לדון בבקשה". דברים דומים נאמרו בהחלטה של כבוד הנשיאה מיום 20.9.05. אף שם הייתה המערערת צד להליך. כבוד הנשיאה כתבה את הדברים הבאים: "ושוב אדגיש כי אם אדרש לדון בבקשה לגופה, ויעלה סכסוך שלכאורה נגלע עכשיו בין בנק לאומי לממשין [היא המערערת דכאן] לא אוכל לדון בבקשה והיא תועבר לדיון בפני שופט אחר". נציין עוד, כי במסגרת פסק הדין נשוא הערעור דנא, בו נדחה הערעור על החלטת הנאמן, ציינה כבוד הנשיאה כי אם הבנקים שהם נושים מובטחים של החברה יגישו תביעות, תוכל המערערת (וכן המשיבה 4) להעלות את הטענות שפורטו בתביעת החוב. רואים אנו, אם כן, כי המערערת הייתה מודעת לכך שכבוד הנשיאה אינה דנה בתיקים בהם מעורב בנק לאומי. לכך יש להוסיף את העובדה שהמערערת לא תהא מנועה מלטעון טענות כנגד בנק לאומי. הידיעה המוקדמת של המערערת בצירוף הנתון הנוסף האמור מובילים למסקנה כי אין לבטל את פסק הדין מטעמי פסלות.

7.

התוצאה המתבקשת הינה דחייתו של הערעור וכך מוחלט. המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 15,000 ש"ח לזכות המשיבים 1 ו-2 ובסכום של 5,000 ש"ח לזכות המשיב 3.