ע"א 846/19 ירדן לווין דיין נ. רחמים קלמי ברזילאי ז"ל

השופט נ' סולברג :

המשיבים

הם ילדיה ויורשיה של המנוחה גרסיה ברזילאי ז"ל, אשר נפטרה לבית עולמה ביום 7.11.2013. המשיב 2 מונה ביום 18.1.2006 כאפוטרופוס לגוף ולרכוש על אמו המנוחה, שהיתה אז חסויה. כ-9 חודשים לפני פטירת האם החסויה, נערך הסכם בין המשיבים לבין המערערת, כותרתו: "הסכם מכירת זכות מעיזבון עתידי", ומדובר היה בדירה ברח' אילת 25 בחולון, הידועה כגוש 7132, חלקה 16 תת-חלקה 1.

המשיבים הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי לביטול הסכם המכר; המערערת הגישה תביעה שכנגד, וביקשה לחייב את המשיבים לשלם את סכום הפיצויים המוסכמים על-פי ההסכם.

בית המשפט המחוזי הצהיר על בטלות ההסכם, ומשבטל, כך נקבע, בטלה גם הוראת הפיצויים המוסכמים שבהסכם, והתביעה שכנגד נדחתה. בית המשפט המחוזי הורה בפסק-דינו להחזיר את רישום הבעלות בדירה במרשם המקרקעין על-שם עזבון המנוחה הנ"ל. עוד הורה בית המשפט המחוזי לרשום במרשם המקרקעין צו מניעה האוסר על ביצוע דיספוזיציה בדירה כל עוד לא הוחזרה למערערת התמורה ששולמה במסגרת העיסקה. ניתן היתר לפיצול סעדים, ונקבע שניתן יהיה להגיש תביעה נפרדת להשבת דמי שכירות שגבתה המערערת, וסכומי-כסף אלה, יכול שיהיו ניתנים לקיזוז מסכום הכסף שעל המשיבים להשיב למערערת.

בערעורה ביקשה המערערת לקבוע שהסכם המכר תקף, וכי הופר על-ידי המשיבים. לחלופין ביקשה, שאף אם יקבע שההסכם בטל, הרי שיש בנסיבות העניין המיוחדות הצדקה להורות על אכיפת ביצוע ההסכם, אשר קויים, לטענת המערערת, במלואו.

המשיבים ביקשו לדחות את הערעור בטענה שפסק הדין של בית המשפט המחוזי מבוסס על אדנים איתנים של ממצאי מהימנות, הסכמים בכתב, עדויות ברורות, מושכלות יסוד בדיני חוזים ודיני כשרות משפטית ואפוטרופסות.

ב"כ הצדדים טענו זו בכה וזה בכה, בכתב ובעל-פה, ולאחר שיג ושיח, נעתרו להמלצתנו לקיים את ההסכם, להותיר את הזכויות בדירה למערערת, בד בבד עם חיובה בתשלום סכום כסף נוסף למשיבים.

שבנו אפוא לשקול את כלל נסיבות הענין – העובדתיות והמשפטיות – והחלטנו לפסוק בהסכמת בעלי-הדין על-פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בדרך של פשרה, כדלקמן: המערערת תשלם למשיבים סכום כסף נוסף על זה ששילמה עד כה, בסך של 200,000 ₪; זאת, לסילוק סופי ומוחלט של טענות ותביעות הדדיות, ולביצוע עד יום 1.7.2020.

אין צו להוצאות בערעור.