פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 8468/16 רכבת ישראל בע"מ נ. אליאס בועז

ניתן ביום

בקצרה

אחר · אכיפת חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים ברציפי תחנות רכבתערעור בתובענה ייצוגית; פסק דין בהסכמה המחליף את פסק דין בית המשפט קמא

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון אישר הסכמה של הצדדים לפיה הפיצוי ושכר הטרחה בתובענה ייצוגית נגד הרכבת יופחתו לשני שליש מהסכומים שנפסקו בבית המשפט קמא. נקבע כי החיוב לפי סעיף 2א לחוק למניעת העישון הוא חיוב השתדלות הדורש נקיטת אמצעים סבירים. פסק הדין בא במקום פסק הדין של הערכאה הדיונית ללא צו להוצאות.

העובדות

בתובענה ייצוגית נטען כי העישון מתרחש ברציפי תחנות הרכבת בניגוד לחוק. בית המשפט מנה את האמצעים שנקטה הרכבת, כגון הצבת שלטים, הסרת מאפרות, ייחוד מקומות עישון, הנחיית מאבטחים ועובדים וכריזה בתחנות. הצדדים הסכימו להפחית את הפיצוי ושכר הטרחה לשני שליש מהסכומים שנפסקו, והגמול נותר בעינו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהי היקף החובה המוטלת על מחזיק מקום ציבורי לפי סעיף 2א לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983?
  2. 2.האם הסכום שנפסק בתובענה הייצוגית ושכר הטרחה יש להפחית בהסכמת הצדדים?

הלכות

  1. 1

    החיוב המוטל על מחזיק לפי סעיף 2א לחוק הוא חיוב השתדלות, והמחזיק נדרש לנקוט באמצעים סבירים כדי לעמוד בו.

    ״החיוב המוטל על המחזיק על פי סעיף 2א לחוק, הוא חיוב השתדלות, ועל המחזיק לנקוט באמצעים סבירים כדי לעמוד בכך.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תובענה ייצוגית
  • עישון במקומות ציבוריים
  • תחנות רכבת
  • רציפים
  • חיוב השתדלות
  • אמצעים סבירים
  • שכר טרחה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

8468/16

וערעור שכנגד

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט י' אלרון

המערערת והמשיבה שכנגד:

רכבת ישראל בע"מ

נ ג ד

המשיבים והמערערים שכנגד:

1. אליאס בועז

2. רעות ברח"ד-גולדפרב

ערעור וערעור שכנגד

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק ת"צ 38375-06-13 שניתן ביום

9.9.2016 על ידי כב' השופטת תמר בזק רפפורט

תאריך הישיבה:

כ"ד באדר התשע"ח (11.03.18)

בשם המערערת והמשיבה שכנגד:

עו"ד נועם רונן

;

עו"ד דניאל בר לב

בשם המשיבים והמערערים שכנגד:

עו"ד שמואל אהרנסון

;

עו"ד עופר לוי

פסק-דין

1.

בהינתן כי מדובר בתובענה ייצוגית שמטרתה החיובית היא אכיפת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983 (להלן: החוק );

ובהינתן כי הסכום שנפסק לחובת הרכבת על ידי בית משפט קמא אמור לשמש מטרה קרובה וחיובית; ובהינתן כי היה בתביעה כדי לחדד את המודעות לצורך בנקיטה באמצעים לשם אכיפת החוק גם ברציפי תחנות הרכבת – מצאו הצדדים לקבל המלצת בית המשפט ולפיה, מבלי שהרכבת מודה בטענות התובעים, כי הפיצוי ושכר הטרחה שנפסקו בבית משפט קמא יועמדו על שני שליש מהסכומים שנפסקו (הפיצוי יעמוד על 4 מליון ₪ חלף הסכום של 6 מליון ₪ שנפסק, שכר הטרחה יועמד על הסך של 667,000 ₪ בצירוף מע"מ וכנגד חשבונית מס כדין), והגמול יישאר בעינו (100,000 ₪ לכל תובע).

2.

מובהר בזה כי החיוב המוטל על המחזיק על פי סעיף 2א לחוק, הוא חיוב השתדלות, ועל המחזיק לנקוט באמצעים סבירים כדי לעמוד בכך. בית המשפט רשם לפניו כי הרכבת הציבה שלטים; הסירה מאפרות; ייחדה מקומות עישון; הנחתה את מאבטחיה שלא להתיר כניסה לתחנות הרכבת עם סיגריה; הנחתה את עובדיה בהוראות החוק; ומקיימת בתחנות כריזה המזכירה לנוסעים את האיסור לעשן גם ברציפים. בנוסף, הנהלת הרכבת תקיים דיון בנוגע למינוי סדרנים כאמור בסעיף 8 לחוק ובנוגע להיקף הפניה האקטיבית למעשנים – כל זאת מול אמצעים אחרים ונוספים שננקטים ובהתאם לנתונים שבידיה אודות היקף התופעה והאפקטיביות של האמצעים השונים.

3.

פסק דין זה יבוא חלף פסק דינו של בית משפט קמא. אין צו להוצאות.

ניתן

היום, כ"ד באדר התשע"ח (11.3.2018).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"א 8721/18רכבת ישראל נ. אפרת מור מילמןהחלטה

הלכות

  1. 1החיוב המוטל על מחזיק לפי סעיף 2א לחוק הוא חיוב השתדלות, והמחזיק נדרש לנקוט באמצעים סבירים כדי לעמוד בו.