ע"א 8479/10 באסל עפיף מסארווה נ. משרד הבריאות

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון (שנקבע לסך של 15,000 ₪).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבות, באתי למסקנה כי אין לפטור את המערערים מהפקדת עירבון, אם כי ניתן להפחיתו במקצת. יצוין כי לאור מהות ההליך, הנסב על דחיית תביעת רשלנות רפואית שהגישו המערערים, נקבע מלכתחילה עירבון בסכום נמוך יחסית להליכים אזרחיים אחרים.

בבקשה שלפניי לא פרסו המערערים תשתית עובדתית מלאה לעניין מצבם הכלכלי. כך, למשל, לא נמסר מידע לגבי הוצאות המחייה של משפחת-המערערים (ולא צורפו מסמכים רלבנטיים כגון חשבונות שוטפים), לא צוין מה שווי נכס המקרקעין שברשותם, לא צורפו מסמכים כגון חשבונות שוטפים, ואין כל פירוט – לא כל שכן תיעוד – לגבי ניסיונות לגייס את סכום העירבון מהסביבה הקרובה. בהקשר אחרון זה יש להבהיר כי "לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" (דברי כבוד השופט נ' הנדל בבש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). המערערים אף אינם מפרטים את גילאי הילדים האחרים במשפחה, ולטענת המשיבות, רוב הילדים בגירים. ברי כי גיל הילדים ומצבם הכלכלי הוא נתון רלבנטי בבקשה לפטור מעירבון. זאת ועוד, כפי שמציינות המשיבות, מבקשת הפטור עולות תמיהות כגון חוסר התאמה לכאורה בין הסכום הנקוב בתלושי המשכורת של המערער 3 לבין הסכום המתועד בדפי החשבון. עוד יש לציין כי פסק-הדין של בית המשפט המחוזי מבוסס בעיקרו על ממצאים עובדתיים, ולאחר עיון בפסק-הדין התרשמותי היא כי סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים.

אשר על כן, אין הצדקה לפטור מהפקדת עירבון בהליך זה. עם זאת, בהתחשב במהות ההליך; במצבו הרפואי של המערער 1; בעובדה שלא הוטלו הוצאות בבית המשפט קמא; ובטענות המועלות בבקשה, בפרט לגבי הכרזתו של המערער 3 – אב המשפחה – פושט רגל – מצאתי לנכון לילך לקראת המערערים ולהפחית את סכום העירבון ל- 10,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.