ע"א 8487/09 יהודה ניצני נ. מדינת ישראל

1.

בהליך זה – שהוגש ונפתח כערעור פלילי – עלתה השאלה אם אין דינו להתברר כערעור אזרחי, מכוח הדין. המערערים סבורים כי בדין הוגש ההליך ונפתח כערעור אזרחי, בעוד שהמשיבים סבורים כי יש לברר ההליך כערעור פלילי.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, מסקנתי היא כי יש לברר ההליך כערעור אזרחי. החלטת בית המשפט קמא (כב' השופט ז' הווארי, מיום 12.6.09) ניתנה בבקשה של "טוענים לזכות" ברכוש שניתנה הוראה לחלטו. הדיון בבקשה התקיים – כאמור בהחלטה עצמה – לפי סעיף 21(ד) של חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. מחוק זה ברי, כי הערעור על החלטת בית המשפט קמא בנסיבות העניין הינו על דרך של ערעור בזכות. סעיף 23 לחוק מחיל על חילוט הרכוש לפי אותו החוק את סעיפים 36ג' ועד 36י' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. לענייננו – רלוונטי סעיף 36ה' לפקודת הסמים המסוכנים, הקובע שערעורו של מי שטוען לזכות ברכוש שחולט (לפי סעיף 36ח' לאותו החוק) יהא "בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי". מכאן הבסיס למסקנתי דלעיל באשר לסיווגו של הליך זה. באופן זה הוגש גם ערעורה של המדינה על החלטת כב' השופט הווארי (ע"א 9004/09). ודוק: לא נעלמה מעיני טענת המערערים לפיה הבקשה שהגישו בבית המשפט קמא היתה בהליך פלילי, במסגרת ההליך המתנהל בעניינו של משיב מס' 2; ומכאן שהערעור הנו ערעור פלילי. אלא ששילוב הוראות סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון וסעיף 36ה' לפקודת הסמים המסוכנים ברור הוא, ואוסיף כי סעיף 36ה' הנזכר חל במפורש על ערעורו של טוען לזכות ברכוש שחולט בהליך פלילי – הוא החילוט שמכוח סעיף 36א' לפקודת הסמים המסוכנים.

4.

התוצאה היא, כי ההליך שבכותרת ימחק ותחתיו יפתח ערעור אזרחי, וזאת בכפוף לתשלום האגרה תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו. תוך מועד זה יופקד בהליך ערבון בסך 15,000 ₪.

5.

החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין. תשומת לב המזכירות לקשר בין ההליך שיפתח לבין ע"א 9004/09 .