ע"א 8521/14 עו"ד עופר גבריאלי נ. עודד פרץ

1.

מונח בפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (פש"ר 243-06, כב' השופטת ב' טאובר ), לפיה ניתן למשיב 1 (להלן: המשיב ) הפטר מחובותיו בהליך פשיטת רגל.

בית המשפט המחוזי כתב החלטה ארוכה ומנומקת. הנאמן, הוא המערער (להלן: הנאמן ), סבור כי לא היה מקום לתת צו הפטר עד לעריכת בדיקות שונות ובכפוף להן. כונס הנכסים הרשמי תומך בעמדת הנאמן. מנגד, המשיב סבור כי הנאמן מאריך את ההליך מעבר לצורך וכי אין מקום להתערב במסקנת בית המשפט המחוזי.

2.

הליך פשיטת הרגל נועד לאזן בין הענקת הזדמנות לחייב להשתקם מבחינה כלכלית, במקרים המתאימים, לבין שמירה על זכויות הנושים. להליך זה אכן יש היסטוריה ארוכה והוא נוטה להתארך. במקרה זה, לאחר שמיעת הצדדים, ביקשנו מהנאמן להעלות על הכתב את המסמכים להם הוא זקוק על מנת לערוך את הבדיקות המבוקשות, וכן את עמדת המשיב בכתב ביחס אליהם. הוגשה רשימה, הכוללת שישה סוגים של מסמכים, כדלקמן:

א.

מכתב תלונה שהוגש לרשות לניירות ערך, ככל הנראה בשם חברת שובל יועצים אלבריה בע"מ, באמצעות עו"ד ביטון.

ב.

הסכם שנחתם ביום 10.12.2013 בין חברת עילוי פיננסי בע"מ לבין מר ליאור זילברפרב.

ג.

טפסי 102 שהוגשו למל"ל על ידי שובל יועצים אלבריה בע"מ בשנים 2013-2010, כולל (בדגש על פירוט שכר העובדים).

ד.

חשבוניות מרו"ח של חברת שובל יועצים אלבריה בע"מ שיוחסו ל-2 כרטסות: 1 – שיפורים במושכר, 2 – ריהוט וציוד.

ה.

חוזה שכירות עליו חתומה החברה שובל יועצים אלבריה בע"מ, שמכוחו מופיע בדוחות הכספיים סעיף שכר דירה בהיקף של עשרות אלפי שקלים.

ו.

העתק של ההסכם עליו הצהיר המשיב בפרוטוקול הדיון מיום 15.7.2013 בבית משפט קמא – הסכם שנחתם בין שובל יועצים אלבריה בע"מ לבין חברת "אדים גרופ" ו/או טדליס, שעניינו שיתוף פעולה בין החברות בהפצת ערכות הלימוד של שובל עודד (ערכות רזיאל).

3.

המשיב הסכים למסור את המסמכים א', ב' ו-ו'. באשר לאחרון, הוסיף כי ככל שהמסמך לא קיים, יגיע הגורם המתאים לחקירה במשרד. עמדת המשיב באשר למסמכים ג'-ה' היא כי הם קשורים לחברה, ואין לו גישה כיום למסמכים אלה, המצויים בשליטת הגב' שלי שובל – בת זוגתו של המשיב. לכך השיב הנאמן כי לשם כך הוא צריך את הכלים כדי לערוך בדיקה טרם יזכה המשיב להפטר.

הבירור על אודות הבירור מגלה כי יש טעם בבקשת הנאמן, ובמכלול נראה כי נכון יהיה לאפשר לנאמן לפנות לבית המשפט על מנת לקבל את המסמכים ולערוך בדיקה.

4.

סוף דבר, התכלית של הבדיקה גוברת על מניעת הבדיקה. ייתכן והבירור יתמוך בטענותיו של המשיב, אך הבדיקה כשמה כן היא – מטרתה להגיע למסקנה הנכונה ולאו דווקא מסקנה מסוימת. החלטנו, אפוא, לקבל את הערעור ולהורות כי החלטת בית המשפט המחוזי בטלה, ולקבוע תחת זאת כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי. החומר המוסכם (מסמכים א', ב' ו-ו') יועבר מהמשיב לנאמן תוך 17 ימים מהיום. הנאמן יהיה רשאי לערוך בדיקה, לרבות פניה לבית המשפט המחוזי לקבלת המסמכים ג'-ה'. כמובן, רשאי הנאמן לפנות לשם בירור הבדיקה לבית המשפט המחוזי כדי לקבל הוראות וסמכות כנדרש. זאת בהתאם לדין ולשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.

לנוכח התוצאה אליה הגענו, איש איש יישא בהוצאותיו.