ע"א 8521/14 עו"ד עופר גבריאלי נ. עודד פרץ

בגדר הערעור שבכותרת משיג המערער, הוא הנאמן על נכסי המשיב 1 (החייב בהליכי פשיטת רגל), על צו הפטר מותנה אשר ניתן ביחס למשיב 1. העירבון בהליך הועמד על ידי המזכירה הראשית על סכום של 30,000 ש"ח. בבקשה שלפניי מבקש המערער כי הכספים המצויים בקופת פשיטת הרגל - העולים על סכום העירבון שנקבע - ישמשו כערובה חלף הפקדת העירבון. לטענתו, יש בכך כדי להיטיב עם קופת פשיטת הרגל, מאחר שהכספים המופקדים בה מושקעים ומניבים רווחים (להבדיל מכספי עירבון המופקדים בקופת בית המשפט). לחלופין, עותר הוא כי חלף הפקדת העירבון תינתן הודעת קיזוז ביחס לסכום (בסך 70,000 ₪) אותו חויב המשיב 1 לשלם לקופת פשיטת הרגל כתנאי למתן הפטר. המשיב 1 מתנגד לבקשה, ואילו הכונס הרשמי תומך בהיעתרות לחלופה הראשונה מבין השתיים.

שקלתי בדבר, ואיני רואה להיענות לבקשה.

הקביעה שכספי קופת פשיטת הרגל ישמשו לצורך הבטחת תשלום ההוצאות בהליך אינה מקנה בטוחה כלשהי, והיא אינה אלא "התחייבות עצמית" מטעם המערער לתשלום ההוצאות. ואולם כידוע, התחייבות עצמית כלל אינה נחשבת כ"ערובה סבירה אחרת" לפי תקנה 429 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984, וממילא ככלל ולמעט במקרים חריגים ויוצאי דופן, אין מקום להסתפק בה חלף עירבון במזומן או על דרך ערבות בנקאית (בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (16.7.2009)). נסיבות המקרה שלפניי אינן באות בגדר אמות המידה הדווקניות והמצמצמות אשר נקבעו לשם הסתפקות בהתחייבות עצמית (ולעניין זה ראו פיסקאות 6-7 לפסק הדין האמור).

באשר לחלופה הנוספת אשר הוצעה על ידי המערער, שעניינה מתן הודעת קיזוז חלף הפקדת עירבון: בית המשפט של פשיטת רגל חילק את הסכום אותו נדרש המשיב 1 לשלם כתנאי למתן הפטר, לשמונה עשר תשלומים חודשיים שווים. משכך, חובת התשלום ביחס לרובו ככולו של סכום החיוב האמור טרם התגבש. בנסיבות אלו, ובשים לב גם לקשיים פרקטיים שונים אשר עשויים להתעורר, אין מקום לאפשר מתן הודעת קיזוז תחת הפקדת העירבון (ובוודאי כך כאשר אין קושי להפקיד את העירבון מתוך הכספים המצויים בקופת פשיטת הרגל).

סוף דבר, הבקשה נדחית. המערער יפקיד את סכום העירבון שנקבע תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.