ע"א 8568/17 ליאור אביטל נ. אול יו ניד בע"מ

אכן, בגדר הליכים המוגשים על ידי מי שיזם תובענה ייצוגית ואשר אינם הליכי

סרק שהוגשו בחוסר תום לב, הנטייה תהא, דרך כלל, לפסוק הוצאות על הצד המתון וזאת אף אם יידחה ההליך. כך, על מנת להימנע מהרתעה של תובעים ייצוגיים פוטנציאליים, ודומה כי הדברים יפים אף ביחס להליך ערעורי המוגש על ידי תובע ייצוגי (ראו והשוו, ע"א 7928/12 אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (22.1.2015), פיסקה 32). עם זאת, אין משמעות הדבר כי בית המשפט יימנע בהכרח מפסיקת הוצאות לחובת המערערים היה ויידחה הערעור, וממילא יש להורות על הפקדת עירבון הולם על מנת להבטיח כי למשיבה יהיה מקור וודאי וזמין להיפרע ממנו, במידת הצורך.

לעניין ההתחייבות של הקרן למימון תובענות ייצוגיות: המערערים לא צרפו לבקשתם אסמכתא כלשהי בעניין זה, וממילא לא ניתן לדעת מהם התנאים המדויקים שנקבעו על ידי הקרן. על פני הדברים נראה כי מדובר בהתחייבות לשפות את המערערים בגין הוצאות אשר ייפסקו לחובתם (עד סכום של 20,000 ש"ח), וממילא לא ניתן לומר כי מדובר בחלופה שוות ערך להפקדת עירבון במזומן או על דרך ערבות בנקאית (מה גם שמחצית מסכום ההתחייבות צפוי לשמש לשיפוי המערערים בגין ההוצאות אשר נפסקו על ידי בית המשפט המחוזי).

עוד אציין, כי משהבקשה שלפניי עוסקת בסכום העירבון הראוי בנסיבות העניין ואינה כוללת בקשה לפטור מעירבון מחמת היעדר יכולת כלכלית - לא ראיתי להביא בחשבון את הנסיבות האישיות אשר נזכרו בסעיפים 21-20 לבקשה.

בשים לב לאמור לעיל, ומשהבאתי בחשבון שיקולים נוספים ובהם מהות ההליך והיקפו וכן סכום ההוצאות אשר נפסק על ידי הערכאה הדיונית - רואה אני להיעתר לבקשה באופן חלקי ולהפחית את העירבון במידת מה לכדי סכום של 25,000 ש"ח. עירבון בסכום זה יופקד עד ליום 1.1.2018, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה כמקובל.