החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 8584-22 ע"א 8584-22

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל בחלקו
הוצאה לפועל · פטור מאגרה לפושט רגלבקשה לפטור מאגרה בערעור

בית המשפט דן בבקשת מערער שהוכרז פושט רגל לפטור מאגרה בערעור, כשהוא מקבל קצבת נכות ללא הכנסות או נכסים נוספים. המשיב טען כי חלפו יותר משנתיים מההכרזה, וכי המערער לא פירט את נכסי אימו ואת מקור מימון שכר הטרחה. בית המשפט קיבל את הבקשה בחלקה וחייב את המערער בתשלום אגרה של 1,000 ש"ח.

העובדות

המערער מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי ואין לו הכנסות או נכסים נוספים. הוא הוכרז פושט רגל בשנת 2019 וצירף צו כינוס משנת 2017. המשיב טען כי חלפו יותר משנתיים מההכרזה, וכי לא פורטו נכסי האם שעימה המערער מתגורר ומקור מימון שכר הטרחה. הערובה להוצאות כבר הופקדה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפטור מאגרה מי שהוכרז פושט רגל וקיבל קצבת נכות ואין לו נכסים או הכנסות נוספות?

הלכות

  1. 1

    מצבו הכלכלי של המבקש אינו איתן במיוחד, ולכן יש לקבל את הבקשה לפטור מאגרה בחלקה, תוך חיוב בתשלום סכום מופחת.

    ״מפני שנראה שמצבו הכלכלי של המערער אינו איתן במיוחד, ואף על פי שלא הוצגה לפניי התמונה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • פושט רגל
  • קצבת נכות
  • המוסד לביטוח לאומי
  • תקנות בתי המשפט (אגרות)
  • צו כינוס

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק ע"א 8584/22

בבית המשפט העליון

ע"א 8584/22

לפני:

כבוד הרשמת קרן אזולאי

המערער:

יהודה עידן מלול

נ ג ד

המשיבים:

1. עו"ד שמעון אורי - נאמן לנכסי החייב

2. הכונס הרשמי

בקשת המערער מיום

14.12.2022 לפטור מאגרה; תשובת המשיב 1 מיום 28.12.2022

החלטה

לפניי בקשה לפטור מאגרה (הערובה הופקדה זה מכבר).

המערער טען כי הוא מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, וכי למעט קצבה זו אין לו הכנסות נוספות ואין לו נכסים. המערער צירף מסמכים שונים, לרבות אישור על קבלת הקצבה, אישור מחודש מרץ על מעמדו בתור לא עובד, וצו כינוס משנת 2017.

המשיב 1 טען כי היותו של המערער פושט רגל אינה מהווה עילה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14(ד)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 מאחר שחלפו יותר משנתיים מאז הכרזתו כפושט רגל בשנת 2019. עוד ציין כי המערער נדרש לפרט את רכושה של אימו, מפני שהמערער מתגורר עימה (שכן בסעיף 22 לערעור נאמר שהמערער מתגורר עימה בדירה שכורה), ולפי הידוע למשיב 1, הדירה שבה הם מתגוררים נמצאת בבעלותה. עוד ציין כי המערער לא ביאר את מקור המימון של שכר טרחת עורך דינו. לבסוף טען המשיב 1, כי סיכויי הערעור נמוכים מפני שבית המשפט העליון אינו נוהג להתערב בשיקול הדעת של בתי משפט מחוזיים בקביעת תכניות פירעון.

המסמכים שצירף המערער אכן תומכים בטענותיו. אולם המשיב 1 צודק כי המערער לא הסביר כיצד עלה בידו לקבל ייצוג משפטי, ולא פירט את רכושו של אימו. המערער אף לא ביאר את הוצאותיו ולא צירף דפי חשבון בנק (וגם לא הסביר אם קיימת מניעה מלעשות כן).

מפני שנראה שמצבו הכלכלי של המערער אינו איתן במיוחד, ואף על פי שלא הוצגה לפניי התמונה השלמה על יכולותיו הכלכליות של המערער, מצאתי לקבל את בקשתו בחלקה.

המערער ישלם אגרה בסכום של 1,000 ש"ח עד ליום 15.1.2023, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.

ניתנה

היום, ט' בטבת התשפ"ג (2.1.2023).

קרן אזולאי, שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מצבו הכלכלי של המבקש אינו איתן במיוחד, ולכן יש לקבל את הבקשה לפטור מאגרה בחלקה, תוך חיוב בתשלום סכום מופחת.