ע"א 8592/06 כרמל תעשיות חלפים בע"מ נ. מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ)

1.

לפניי בקשה למחיקת ערעור שכנגד. טעם הבקשה הנו כי אין זיקה מספקת בין הערעור העיקרי שהוגש לבין הערעור שכנגד.

2.

לאחר עיון בחומר שלפניי ובטענות בעלי הדין, ובכלל זה תגובת המערערת מיום 5.8.07, נחה דעתי כי דין הבקשה למחיקת הערעור שכנגד על הסף, להידחות. טענת המערערת בנדון הינו ההנחה, כי מבחינה עניינית ומשפטית יש להבחין בין החיוב שהושת בגין השנים 1994-1996, לבין החיוב לשנת 1997. אשר על כן, לפי הנטען, משעה שבית המשפט קמא אפשר גביה רק מיום 11.6.07 ואילך, בו לא חלה יותר התיישנות, והמערערת השיגה בערעורה על קביעה זו, אין עוד המשיבה יכולה להגיש ערעור שכנגד על התקופה שבין 1994-1996.

אין בידי לקבל טענה זו. מפסק הדין נשוא הערעור עולה כי הדיון בטענת ההתיישנות לא חולק בין החיוב שנתבסס על השנים 1994-1996, לבין שנת 1997, אלא בחן את תקופת ההתיישנות וטענת החריגה מסמכות בקשור אליו. ההכרעה בעניין זה באה במקשה אחת, והיא מתייחסת גם לחלק משנת 1997. במצב דברים זה, ומשבחרה המערערת להשיג על חלק מהודעות החיוב שנמסרו לה, רשאית היתה המשיבה (המערערת שכנגד), להגיש ערעור שכנגד מטעמה, ונתקיימה זיקה מספקת בין הערעור הראשי לערעור שכנגד. כך הדבר, בשים לב לאמת המידה בכגון דא, כפי שנקבעו בפסיקה ובפרשנותה של ה"זיקה המספקת" בהקשר זה (ראו ע"א 190/06 קליסקי נ' חברה א"י למפעלי אסבסט מלט בע"מ פ"ד טו 702 (1961); בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן , פ"ד מה (5) 695 (1991); בש"א 6732/94 זילברמן נ' שנפלד (לא פורסם, 29.1.95); ע"א 189/01 הועדה המקומית לתכנון ובניה "הדרום" נ' גרונת (לא פורסם, 10.5.01)). הבקשה למחיקת על הסף נדחית אפוא. אין צו להוצאות.